תמם, יהורם

בן משה ואודט. נולד ביום ו' בשבט תשי"ט (15.1.1959) בחדרה. למד בבית ספר היסודי שבמושב ינוב. אחרי כן למד בבית הספר האזורי השש-שנתי שבעמק חפר וסיימו במגמה של מכונות רכב. מטרתו היתה לרכוש מקצוע בו יוכל לשרת את המשק בבוא הזמן. תוך כדי שקידה על לימודיו עסק במקצועו. תמיד התנדב לעזור לחבריו בעבודה המעשית. הללו סיפרו עליו ש"לא היה אדם אחראי, רציני וזהיר כמותו בעבודה. היה זריז, ותמיד פנו אליו בבקשות לעזרה". הוא היה חבר בתנועת הנוער של חטיבת בני המושבים והשתתף בכל פעילויות הקן. היה חבר בחוג לכדורסל והרבה להתאמן כדי לשמור על כושרו הגופני. הצטרף לחוג לריקודי עם בבית ספרו. יהורם היה בעל נטיות אמנותיות רבות: היה לו כישרון לעבודת כפיים, לפיסול בעץ, לרישומי פחם וצבע ולנגינה בחליל ובגיטרה. הוא היה מושב'ניק בגופו ובנשמתו, שקד על פיתוח משק הוריו, טיפח את הבית ואת סביבתו ועזר בהקמת חממת פרחים. הוא התנגד בכל תוקף להעסקת פועלים שכירים ודגל בעבודה עצמית. שאף להכניס מיכון בעבודת המשק ושכנע את אביו לרכוש טרקטור חדש, שלא זכה לראותו. יהורם היה בחור בעל גוף מוצק, שחום עור, בחור עליז ומחייך תמיד. באהבתו למוסיקה ולמחול משך אחריו את כולם והשרה אוירת אושר ושמחה סביבו. היה מסור להוריו ואהב את אחיו ואחותו. עזר להם בכול ושמח בהצלחותיהם. יהורם גויס לצה"ל ביולי 1977 והושם לחיל החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מכונאות טנקים, נשלח לחטיבת שריון כמכונאי טנקים. תוך כך עמד על עוצמתו של הטנק. נהנה לטפל בו ולתקן תקלות במערכותיו השונות. חבריו ליחידה מספרים עליו: "אהבנו לעבוד אתו אף כי לא כולנו זכינו לכך, משום שלא כולנו היינו מכונאים טובים כמוהו. הערצנו את הידע הרב של יהורם במכונאות, ידע רב שהצליח לרכוש בקורס קצר למדי בצה"ל". ומוסיפים חבריו ומספרים: "לו קיימו תחרות החייל המסודר בחטיבה, אין ספק שיהורם היה זוכה במקום הראשון. הוא לימד אותנו לסדר ארון כראוי כדי שנוכל למצוא כל חפץ בנקל". יהורם לא פסק לחשוב על הבית ועל המשק כל משך שירותו בצה"ל. הוא ביקר בביתו בכל הזדמנות ופעל לקבלת חופשה חקלאית כדי לסייע בעבודה במשק. ביום ו' באדר א' תשל"ח (13.2.1978) נפל יהורם בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבמושב ינוב. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "לא ככל האדם גדל יהורם ולא ככולם פעל. מיוחד במינו היה, בנוהגיו ובהליכותיו. הוא היה איש מקצוע מעולה. תמים דרך, עול ימים אך בוגר בדרכו וחזק ברוחו ובאמונתו".