תורג’מן, עמרם

בן דויד ושמחה. נולד בשנת תש"ז (1947) בארפוד אשר במרוקו. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1955. כאשר הגיע לגיל-הלימודים התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי בתל-חי וסיים את לימודיו שם. עמרם היה ילד בעל רוח נדיבה ומסור מאד להוריו. בפברואר 1966 גויס לצה"ל ובזמן חופשותיו היה יוצא לעבוד בסבלות כדי לעזור למשפחה, אשר לפני גיוסו היה דואג לפרנסתה תמיד – ובייחוד כדי להיות לסעד לאביו החולה. כך היה נוהג עד שבא היום המר והנמהר, הוא יום כ"ב בכסלו תשכ"ח (24.12.1967), כשעמרם נפל בשעת מילוי תפקידו ובשרותו ליד אבו-רודס בשמירת גבולותיה החדשים של המדינה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-שמונה. מפקד-יחידתו, במכתב-התנחומים למשפחה, כתב: "הוא גילה מסירות יוצאת מהכלל במילוי תפקידו ובמלחמת ששת הימים. לא אגזים אם אומר שהוא היה החייל המהיר ביותר והמסודר ביותר מבחינת ביצוע התפקיד בסוללה!" לאחרונה הוסיף ואמר: "הוא חשב עליכם, על סיוע למשפחתו המטופלת בילדים ועזר ככל שאיפשר לו זמנו. הוא ידע לשלב את אהבתו לצבא עם דאגתו לכם".