ששון, דוד

בנם בכורם של אהרון ואודט. נולד ביום כ"ט בכסלו תש"י (20.12.1949) בקהיר של מצרים. לאחר היוולדו עברה המשפחה להלואן – עיר קיט יפה, מקום שם היה האב בעל בית מלון מפואר. מוסדות יהודיים לא היו בה מלבד בית הכנסת אשר שימש מרכז רוחני ליהודי הקהילה. אז שררו יחסים טובים בין היהודים, הנוצרים והמוסלמים ודוד למד בבית הספר הנוצרי ארבע שנים. בתקופת מערכת סיני ולאחריה החמיר מצב היהודים במצרים: הסכסוכים עם השכנים המוסלמים גברו ופעולות האיבה רבו. המשפחה החלה לחשוב על עלייה לישראל ובשנת 1957 הגיעה לארץ בחוסר כל ונשלחה לעיירת הפיתוח אופקים. המעבר מחיי השפע לחיי הצמצום היה קשה אך בני המשפחה קיוו שלא יעברו ימים רבים ויתרגלו למצב ויתאקלמו. דוד מצא לו ידידים ועד מהרה נקלט בחיי הארץ. הוא היה ילד חביב ושובב. הוא הצליח במשחקי הכדורגל והיה פעלתן זריז אך יותר מכל היה ילד טוב מטבעו. על ההורים עברו ימים קשים כיון שלא מצאו את פרנסתם בנקל. האב עסק בקטיף הכותנה ובעבודות הקרן הקיימת לישראל ובערבים למד את שפת הארץ. דוד, שראה בקשיי ההורים הרגיש מאוד לא בנוח. תחילה למד בבית הספר היסודי של אופקים, אך משלא מצא את מקומו שם עבר ל"אשל הנשיא" (ליד באר שבע). כאן היו הלימודים משולבים בעבודה ושילוב זה היה טוב בשבילו. ב"אשל הנשיא" ספג אהבה לחקלאות, למד איך לשתול ירקות ואיך לגדל צאן והגיע להישגים נכבדים. בשנה האחרונה נשא באחריות לענף ועשה את עבודתו בהצלחה. הוא גם זכה לשבחים רבים מפי חבריו ומחנכיו. כאשר סיים את לימודיו בבית הספר המשיך באופן טבעי בנח"ל. בשנה האחרונה ללימודיו הצטרף לגרעין נח"ל ועבר את כל שלבי הגרעין. דוד התגייס לצה"ל ביולי 1967 והתנדב לשרת בנח"ל. בתקופת שירותו לא נרתע מקשיים גופניים ולמרות דאגת ההורים הסביר להם כי דבר לא יעצור בעדו ממילוי חובתו. שנה ומחצה עשה יחד עם הגרעין, שמטרתו הייתה חצבה, היאחזות הנח"ל בערבה. הוא שמח מאוד כאשר התגשמה סוף סוף מטרתו והוא הלך לחיות בחצבה כחקלאי לכל דבר. בראשית ימיו בחצבה נתמנה לאחראי להשקיה, אחרי שהצטיין בגולן כאחראי לגן הירק. זה היה תפקיד נכבד ואחראי מאוד והוא עשה אותו בהצלחה. ההורים היו גאים בבנם החייל וחשו כי חצבה הפכה לביתו, וראיה לדבר: בחופשותיו הנדירות אמנם בא הביתה, אך מיהר לשוב לחצבה. בחופשתו האחרונה מן התעלה לא שהה הרבה בבית ואחרי שהרגיע את הוריו מיהר להיפרד מעליהם. לאחר שסיים את תפקידו כאחראי להשקיה נתמנה כאחראי לגן הירק. עם תום העונה, כאשר עזב את חצבה ונקרא לרדת לאזור התעלה, תכנן את כל גידולי הירק לעונה הבאה ובצאתו היה בטוח שיחזור ושוב ייבחר כאחראי לגן, כפי שהבטיחו לו חבריו. ואמנם, כשהיה בחזית נבחר בשנית לתפקיד זה. אך דוד יצא – ולא חזר. ביום י"ז באייר תש"ל (23.5.1970), נפל באזור תעלת סואץ בהפגזת האויב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות באופקים. לאחר נפילתו הוציאו חבריו בחצבה לאור חוברת הנושאת את שמו.