שרז, עמוס

בן מלכה ויהודה, נולד ביום כ"א בתמוז תרפ"ז (21.7.1927) בקהיר, בירת מצרים. בנעוריו למד בבית-ספר צרפתי, סיים גימנסיה והחל לעבוד כפקיד. בשנת 1944 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", יצא לקיבוץ במסגרת "עלייה ב'" ועלה לארץ במדי צבא בריטיים ב-15.4.1946. שהה בהכשרה בקיבוץ כפר מנחם וחצי שנה בתל עמל. ב-1.5.1947 הצטרף לקיבוץ נחשונים. היה עלם מתון, רציני ויודע משמעת. עבד בגן-הירק ובעגלונות, בה התמחה עוד בהיותו בתל עמל, ונבחר לשמש כסדרן-עבודה. זמן קצר עבד בפלוגת- עבודה בזיכרון יעקב ועם קביעת מקום ההתיישבות הקבוע בחזלה שבנגב, היה מראשוני העולים למקום. בפרוץ מלחמת-העצמאות צורף לפי דרישתו הנמרצת למחלקת אנשי המשקים שבנגב במסגרת חטיבת הנגב, שתפקידם היה להגן על השיירות והדרכים. לקראת כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה נערך מבצע "מוות לפולש" במגמה לפרוץ את הדרך לנגב. עמוס היה בכוח שתקף את משלטי חוליקאת, אך ללא הצלחה. בקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). נקבר ברוחמה. זכרו הועלה בחוברת "בדרך למשלט" של קיבוץ נחשונים. ביום י"א בתמוז תש"י (26.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר- ורבורג.