שקד (יוסף), דוד

בן רגינה ויחזקאל, נולד בשנת תש"ו (1946) בעירק. בן 4 שנים היה, כשעלה עם הוריו לארץ, בשנת 1950. המשפחה השתקעה בבאר-יעקב. למד בבית-הספר שבמקום מגוריו, ואחרי שסיים חמש שנות לימוד עבר לבית-הספר בנס-ציונה, ובו השלים את לימודיו היסודיים. לאחר מכן, הוא למד בבית-ספר מקצועי בחולון במגמת מכונאות רכב, אך מעולם לא עסק במקצוע זה. עקב ליקוי בריאותי, לא גויס דוד לשירות סדיר בצה"ל, דבר שגרם לו אכזבה רבה. הרצון לשרת בצבא היה חזק מאוד, ודוד חיפש דרך להתנדב ולתרום לצה"ל. ואכן, הוא הוצב לשרת בהג"א. דוד נשא לאשה את עדה, ופנה ללמוד טבחות בבית-ספר למלונאות "תדמור" שבהרצליה ומצא את פרנסתו כטבח. דוד אהב מאוד את הים, והיה מבלה שעות רבות בדיג. באוקטובר 1982, הוא נקרא לשירות מילואים בגדה. דוד סופח ליחידה, והתנדב לשרת בה חודשיים בתפקיד נהג. ביום ג' באייר תשמ"ב (26.4.1982), הוא הסיע במשאית קבוצת חיילים בכביש רמאללה-לטרון. ליד צומת מבוא בית-חורון אירעה תאונה, דוד נהרג ושלושה חיילים נפצעו. בן 36 שנים היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון. דוד השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים, שלוש אחיות ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "דוד שירת ביחידתנו תקופה של כשנה וחצי, ובמשך תקופה זו התחבב על חבריו ומפקדיו. הוא התנדב לבצע משימות, שלא הוטלו עליו. היה ניכר בו, שהצבא עבורו הוא אחד הדברים החשובים בחייו. בשירותו האחרון סופח דוד כנהג ליחידה אחרת, וגם בה התחבב".