שפיצר, יוסף (אצ’י)

בן קלארה ומרדכי, נולד ביום ו' באדר ב' תרפ"ז (10.3.1927) בעיר באיה, בדרום הונגריה. למד בבית-ספר יסודי ותיכון. כאשר נחקקו בהונגריה חוקים נגד העסקת יהודים במקצועות שחייבו השכלה גבוהה, למד את מקצוע החייטות ועבד בו. בזמן השלטון הנאצי התחפש לחייל גרמני. נתפס ונמסר לפשיסטים ההונגרים ונדון למוות. ברח מהכלא ונתפס, ושוב ברח. אחרי המלחמה חזר הביתה, הצטרף לקבוצת הכשרה, יצא ב"נתיב-הבריחה", והעפיל ארצה באונייה "כנסת ישראל". האונייה נתפסה בידי הבריטים ונוסעיה הוגלו לקפריסין. בשנת 1947 עלה ארצה. סמוך לסוף 1947 התגייס להגנת המולדת ושירת בחטיבת "כרמלי". יוסף השתתף במערכות משמר העמק, חיפה וטירה, דגניה, ג'נין, ובשחרור הגליל המערבי עד ראש הנקרה. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה, השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. בקרבות העזים שהתחוללו באזור נפל, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בראש פינה.