שפיגל, יצחק (אדולפו)
בן פנינה (לבית שרבסטיין) ודוד. יצחק נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה, בכ"ז בשבט תרצ"ו (20.2.1936). הוריו של יצחק ברחו מהפוגרומים בפולין. הם הכירו בבואנוס איירס בקן הראשון של גורודוניה, קן שהקים דוד אביו של יצחק. יצחק גדל בבית חם, אוהב ותרבותי מאוד. שני ההורים היו מורים, ודודו של אביו היה מהמייסדים של "התנועה הציונית הארגנטינאית", יחד עם יואל זק. יצחק היה תלמיד מצטיין, בעל אופי מיוחד. שנה אחר שנה היה השחקן הראשי בכל הטקסים וההופעות של בית ספרו והיה מצליח להקסים גם גדולים וגם קטנים. הופעתו על הבמה הייתה תמיד הצלחה גדולה. בגיל עשר התייתם יצחק מאביו, לאחר שהאב חלה במחלה קשה שנמשכה זמן רב. יצחק אהב את אביו מאוד, ובזמן מחלתו דאג לו וטיפל בו במסירות רבה. אחרי מות אביו דאג יצחק לאמו ולאחותו הקטנה, ולקח על עצמו את תפקיד הגבר בבית. עם רחל אחותו הקטנה היה לו קשר חזק במיוחד, ותמיד כיוון אותה ושמר עליה. יצחק למד חינוך ובאותו הזמן עבד בתור מתלמד אצל תכשיטן. בגיל שבע-עשרה סיים את לימודיו והתחיל את הקריירה החינוכית שלו. הוא היה מורה מוצלח, והצלחתו התחילה כבר ברגע הראשון כשנכנס לכיתה וחייך לתלמידיו. לכל מכריו היה ברור שדרכו בחינוך תהיה מבריקה ומלאה בתרומה לקהילה. בגיל שמונה-עשרה הכיר יצחק את הבחורה שעתידה להיות אשתו ואם ילדיו. מתנדב יצחק נפל בעת שירותו בי"ב בתשרי תשל"ח (24.9.1977). בן ארבעים ואחת היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכרמיאל.