שמאי, יוסף

בן שולמית ונסים, נולד בחודש ניסן תרפ"ט (1929) בעיר חלב, סוריה וקיבל השכלה יסודית. בשנת 1943 והוא בן 14, עלה לארץ עם הוריו ועבד בציפוי מתכת. בהיותו בן 20, הצטרף יוסף ללוחמי מלחמת-העצמאות. "המולדת בסכנה ויש להגן עליה" – במלים אלה נפרד מאימו עם לכתו לגיוס. הוא לחם בשורות גדוד "הפורצים" של חטיבת הפלמ"ח "הראל" בקרבות אבו-גוש, ירושלים, הרטוב וחולדה. שפע תמיד חיים ומרץ, וגם בשעת סכנה לא סר החיוך מעל שפתיו. לא הירבה לספר על פעולותיו בקרב, "עוד לא הגיעה העת לספר צ'יזבטים" – היה אומר. יוסף נפל ביום כ"ח בתמוז תש"ח (3.8.1948) ליד הרטוב מכדורו של צלף. נקבר בחולדה. ביום ח' בחשוון תשי"א (19.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.