שאול, צילה

בת מרדכי וגילה. נולדה ביום י"א בתמוז תשי"ז (10.7.1957) בבאר שבע. למדה בבית הספר היסודי 'מעוז' שבעיר הולדתה. וסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון המקיף ב' שבבאר שבע, במגמה של שרטוט מכונות. היא היתה מסודרת ונקייה ושאפה תמיד לדיוק ולאסתטיקה, הצליחה מאוד בלימודיה. היתה חברה בתנועת הנוער 'השומר הצעיר' וערכה טיולים ומסעות רבים במסגרת פעילות הקן, צילה היתה חובבת ספורט נלהבת והצטיינה בריצות למרחקים קצרים וארוכים. כן הרבתה לקרוא ספרים – רומנים וספרי שירה. היא אהבה לרקום, לתפור ולסרוג, וגילתה כישרון רב למלאכת יד. באהבתה לאסתטיקה התעניינה באמנות, ובמיוחד בציור. צילה לא היתה נערה הנקשרת בנקל לסובבים אותה. היא היתה בררנית בבחירת ידידיה וידידותיה. אך ידעה להיות חברה בנפש לאלה שאהבה. כך, מעידה אחותה, נקשרה צילה מאוד לידידתה לאה, למדה עמה ובילתה עמה את כל שעותיה הפנויות. צילה אהבה לעזור לכל הסובבים אותה. ובמיוחד לבני משפחתה. כפי שמעידה אחותה: "היא עזרה לאחיותיה בלימודים, השרתה אוירה עליזה בבית ושאפה תמיד לשקט ולשלווה בחיי המשפחה. אמה היתה לה כידידת נפש והיא חילקה עמה את סודותיה ואת לבטיה". צילה גויסה לצה"ל בנובמבר 1975 והושמה לחיל הכללי. לאחר הטירונות נשלחה לבסיס בדרום הארץ ובו שירתה תחילה כפקידה ואחרי כן כשרטטת. על אף הניתוק החלקי מביתה וממשפחתה התעניינה צילה בכל ענייני המשפחה והשתדלה לעזור להוריה ולאחיותיה כמיטב יכולתה. בתפקידה הצבאי התקדמה במהירות ורכשה את אמון מפקדיה. מספר מפקדה: "צילה נהגה תמיד בנימוס ונותרה לא פעם לבדה במשרד עד שעה מאוחרת כדי לסיים את עבודתה. לעולם לא איחרה להגיע לעבודה ומסירותה לתרום כמיטב יכולתה ראויה לציון. היא נקלטה היטב בחיי הבסיס והיתה אהודה על חברותיה". ביום כ' באדר תשל"ו (23.3.1976) נפלה צילה במילוי תפקידה , הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבבאר שבע. השאירה אחריה הורים ושלוש אחיות. אחרי מותה הועלתה לדרגת רב"ט. משפחתה הקימה פינה לזכרה בבית הספר התיכון שלמדה בו, השתתפה בבניית עזרת נשים לזכרה בבית הכנסת השכונתי וכן הוציאה לאור אלבום לזכרה.