ריים, מאיר

בן שיינדל וצבי-אריה, נולד בחודש אוקטובר 1900 בעיר ברשד, אוקראינה, רוסיה וסיים בה בית-ספר יסודי. מאיר עלה לארץ עם העלייה החלוצית הגדולה בשנת 1922, הצטרף לתנועת העבודה ומסר את כל מרצו וכוחותיו לבניין הארץ, בעבודה קשה ומפרכת של סלילת כבישים ועמידה על משמר כיבוש העבודה העברית. היה חבר ה"הגנה". הוא נשא אישה וקבע את מקום מושבו בחיפה, שם למד נהגות ובמקצוע זה עבד וקיים את משפחתו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התייצב להגנת העיר חיפה והסביבה. ביום י"ט באדר א' תש"ח (29.2.1948), בשעת מילוי שליחות מיוחדת, נהרג ביריות הפורעים הערביים בתל עמל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה – חיה, בן – אריה ובת – ציפורה.