רוזנבליט, חיים

בן פסיה ואברהם, נולד בשנת תרע"ח (1918) בכפר משיבה על-יד לובומיל, פולין למשפחת איכרים מושרשת במקום. אביו היה תלמיד-חכם וחיים התחנך על ברכי התורה והעבודה. הוא למד בבית-ספר יסודי ובשנת 1935 הצטרף לקיבוץ ועשה זמן-מה בהכשרה. כשפרצה מלחמת-העולם השנייה ברח אל היערות, אולם בהיוודע לו שאביו בגיטו הצטרף אליו. יהודי העיירה ובהם בני משפחתו נרצחו עד אחד והוא ניצל בדרך נס. בהימלטו הצטרף אל הפרטיזנים והשתתף עימהם בפעולות נקם רבות. לאחר-מכן גויס לצבא האדום ונלחם בשורותיו עד בוא הניצחון. בהיותו בואנדרברג אשר בגרמניה הצטרף לקבוצת הפרטיזנים "נגב" ועימהם חתר ואף הגיע, לאחר תקופת תלאות וייסורים, אל חופי הארץ בשנת 1946 באונייה "תל-חי". הצטרף עם קבוצתו לקבוצת כנרת, שם נשא אישה ועבד במטעי התמרים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "גולני". השתתף בשמירה בגוש, ובמשך הזמן עבר להילחם בחזיתות שונות. הסורים פלשו לעמק-הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית, תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה, והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. בקרב זה, בו היה מ"כ ואחראי לעמדה, נפל, ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'. אחרי מותו נולדה לו בת.