רביע, אברהם (“אבי”)

בן משה ומרגלית. נולד ביום ט' בתשרי תש"י (2.10.1949) בתל אביב. את שמונה שנות הלימודים היסודיים סיים בבית הספר 'דב הוז' שביפו. היה תלמיד חרוץ, שהצטיין במיוחד בלימודים הריאליים. לאחר מכן נרשם לבית הספר התיכון מקצועי 'אורט סינגלובסקי' שבגבעתיים. הישגיו בלימודים הפתיעו מורים ותלמידים: כמעט בכל מקצוע זכה בציון הגבוה ביותר. כהתמחות בחר במכניקה עדינה. אבי שאף להמשיך וללמוד בטכניון שבחיפה במסגרת העתודה האקדמית, אך הדבר נמנע ממנו בשל תקלה טכנית. הוא גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1967 והוצב לחיל החימוש. לאחר הטירונות עבד בצבא פרק זמן מסוים כמסגר מכני. אחר כך עבר קורס קצינים של חי"ר וסיים אותו בדרגת סגן משנה. כן עבר קורס צניחה. וקורס קצינים במסגרת חיל החימוש. הוא הופקד על טיפול במערכות נ"מ כבד וזכה להערכות חיוביות מאוד מצד מפקדיו. משסיים את שירותו הסדיר, עשה שנה אחת בצבא הקבע, כשהוא כבר בדרגת סגן. בנובמבר 1971 השתחרר מצה"ל ויצא להגשים את חלומו: לימוד בטכניון. בתום ארבע שנים זכה לדיפלומה המיוחלת והוכתר כמהנדס אלקטרוניקה ואף התחיל את לימודיו לקראת תואר שני בהנדסת אלקטרוניקה. בינתיים נשא לאישה את בחירת לבו – נאוה – והקים את ביתו בפתח תקוה. נולדו להם בן ובת. אבי ידע להעניק למשפחתו אהבה רבה, מסירות ונאמנות. הוא נתגלה כבן אדם בעל דמיון פורה שיש בו הרבה מחכמת החיים ומן הסקרנות האינטלקטואלית. היה איש טוב לב ובעל חוש הומור. היתה בו אהבה רבה לארץ ישראל. אבי היה מהנדס מעולה שהרחיב את השכלתו לתחומי התמחות שונים ושילב את כישוריו הטכניים עם ההגיון הבריא שלו. הוא שימש יועץ למפעלים גדולים (כגון: מפעל 'סולתם') בנושאי חיסכון באנרגיית חשמל והוא פיתח מכשירים אלקטרוניים מתוחכמים לבקרת הצריכה. גם הגיש בקשה לפטנט למכשיר בתחום זה. אבי המשיך לשרת בחיל החימוש גם במילואים. בפרק זמן זה ניצל החיל את מיומנותו בתחום האלקטרוניקה, בזכות הצלחותיו בעבודה זו הועלה לדרגת סרן. מדי שנה בשנה עשה פרקי זמן ארוכים של שירות מילואים פעיל. השתתף גם במלחמת יום הכיפורים. ביום י"ח בחשון תשל"ח (18.11.1978) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו אישה, בן, ובת, הורים, שלוש אחיות ואח.