קרמרמן, שלמה

בן סימה ושאול, נולד ביום ב' באב תרפ"ז (31.7.1927) בעפולה. בעירו סיים את בית-הספר היסודי והתיכון של "המזרחי" (במחזור הראשון), למד שנה משפטים בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב, אחר-כך הפסיק את לימודיו והתמסר כליל לשירות במחתרת אצ"ל שהיה מחבריה עוד משנת 1942, בכינוי "הסמל דוב", והגיע לדרגת מפקד מחלקה. הוא השתתף בפעולות קרביות רבות נגד הבריטים, ביניהן: ההתקפה על מגרש התערוכה בתל-אביב ב-1945, התקפות על הכלא המרכזי בירושלים, על שדה התעופה בלוד, שתי התקפות על מחנה-הצבא בצריפין לשם החרמת נשק – כולן ב-1946; התקפה על בית-הדר ב-1947, ועוד. בחורף תש"ח, עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף עם אנשיו בהגנה על שכונת שפירא, ואחר-כך בקרבות של אצ"ל לכיבוש שכונת מנשיה, בצפון יפו. שלמה נפל ביום כ' בניסן תש"ח (29.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.