קרודו, יעקב
בן שרה ושלמה, נולד בשנת 1924 באיזמיר, תורכיה, למשפחה דתית-מסורתית. יעקב נאלץ ללמוד בבית-הספר הממשלתי באיזמיר מחוסר אמצעים לבקר בבית-ספר יהודי. שמונה פעמים ניסה לצאת את תורכיה ללא דרכון, כדי לעלות לארץ, אך נתפס והוחזר. מילדותו שאף להילחם למען "מדינת ישראל" שטרם קמה ואף האיץ בהוריו לעלות לארץ. לאחר הניסיון האחרון שנכשל נדון לשלושה חודשי מאסר והוטל עליו לשרת בצבא התורכי 4 שנים במקום שנתיים. יעקב עלה לארץ בסוף 1947 והצטרף מיד לצבא ישראל. הוא התגייס על אף סוג-בריאות נמוך, שלפיו היה משוחרר מגיוס. יעקב לחם בחזית הנגב ונספה בתאונה בבאר שבע. ביום כ"ה בטבת תש"ט (26.1.1949). נקבר בבאר שבע. עמד להקים משפחה. הוריו הגיעו לארץ אחרי מותו. ביום כ"ו בשבט תש"י (13.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.