קפלן, איגור

בן גלינה ואיסיי. נולד ביום ט' בשבט תשל"ג (12.1.1973) בעיר ויטבסק, בלורוסיה (ברית-המועצות לשעבר). אח בכור לבוריס. את לימודיו היסודיים והתיכוניים עשה בעיר הולדתו. בשנת 1990 עלה לארץ עם הוריו והמשפחה התיישבה בקריית שמונה. איגור החל ללמוד במכללת תל-חי – המכללה הטכנולוגית להנדסאים – ולשם כך דחה את גיוסו. את לימודיו סיים עם תואר הנדסאי אלקטרוניקה ובסוף חודש מאי 1994 התגייס לצה"ל. הוא הוצב בחיל החימוש ושירת בתפקיד מאחזק גדרות מערכת אלקטרוניים על גבול לבנון. לקראת סיום שירותו הסדיר הועבר לבסיס החימוש המרחבי "שמשון" שם שירת במחלקת "אופטרוניקה". עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד במפעל בקריית שמונה. במקביל, חזר למכללת תל-חי ונכנס למסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב. איגור היה אדם טוב לב והתכונה שאפיינה אותו יותר מכול הייתה נטייתו לעזור לזולת. בעת היותו סטודנט שימש כחונך בפרויקט החינוך הארצי "פר"ח" שנועד לסייע לילדים עם בעיות. את תפקידו זה מילא מתוך תחושת שליחות ופעילותו תרמה רבות לקידום חניכיו. מעורבותו של איגור בקהילה התבטאה גם בהתנדבות בת מספר שנים ל"משמר האזרחי", במסגרתה עבר קורס והכשרה וקיבל מדי שוטר. עם סיום הלימודים החל איגור לעבוד במקצועו כמהנדס מחשבים. בשנת 1997 נשא לאישה את בחירת לבו אבלינה, ובשנת 1999 היה לאב גאה לבתו מישל. איגור אהב את החיים, הרבה לחייך ושמר תמיד על מצב רוח טוב. היו לו חברים רבים שהעריכו אותו וביקשו את קרבתו. הוא היה חבר טוב, בן דואג, בעל נאמן ואב אוהב. במחצית חודש אוקטובר 2001 נקרא סמל-ראשון איגור קפלן לשירות מילואים. ביום ל' בתשרי תשס"ב (17.10.2001) נפל בעת שירותו, בתאונת דרכים שאירעה בקיבוץ קדרים, בעת שעשה את דרכו הביתה, אל המשפחה. בן עשרים-ושמונה היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו רעיה, בת, הורים ואח. במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "איגור שירת ביחידת החימוש המרחבית "שמשון". כחייל סדיר שירת בסדנת האופטרוניקה, ובשירות המילואים המשיך ביחידת המנועייה כאיש מחשב. הוא הצטייר כאדם צנוע ושקט, ועם זאת תרם רבות מאישיותו ומכישוריו ועשה את עבודתו במסירות ובנאמנות. וכל זאת, תוך הפגנת מוטיבציה, רצינות, יכולת אישית גבוהה ומתן עזרה לזולת. תרומתו המקצועית והשכלתו הרחבה באו לידי ביטוי בכל תחומי העשייה בהם לקח חלק. אנו, מפקדי יחידת החימוש המרחבית "שמשון" וחייליה, נזכור את איגוד לעד".