קיפניס, צבי (צביקה)

בנם-יחידם של רוזה וזוסא, נולד ביום ד' באלול תר"ץ (28.8.1930) בארץ-ישראל. במושבה הרצליה, מקום מגורי הוריו, סיים את בית-הספר היסודי ואחר-כך המשיך את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב וסיים אותה בשנת 1948. הוא הצטיין במיוחד בתנ"ך ובמתמטיקה ואמר להמשיך את לימודיו בטכניון בחיפה כדי לתרום אחר-כך מכשרונותיו בפיתוח הנגב. מנעוריו הצטיין בספורט והתמחה בספורט-מים. לפני התגייסותו היה בגדנ"ע והצטרף ל"הגנה". "אם אנחנו לא נקים את המדינה, איש לא יקימנה" – במלים אלה סיים אחד מחיבוריו בגימנסיה. ב"הגנה" נודע כמסור ואחראי. הוטלה עליו עבודה חשאית בשירות הידיעות, ואף זכה בהערכה והוקרה, שהובעו בדברי ההקדשה של ממוניו על-גבי הספר "פשיטת-וינגייט": "כי ראית ושמעת". עם סיום לימודיו התגייס לצבא שירת בחטיבת "אלכסנדרוני", התמחה כרגם והשתתף עם יחידתו בקרבות "המשולש", לטרון, קאקון ומגדל צדק. ב-15 ביולי 1948 בערב החליפה פלוגתו פלוגה אחרת מהחטיבה משלטים שממזרח לקולה וטרם הספיקה להיערך ולהתחפר כהלכה במקום. בבוקרו של יום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) תקפו כוחות הלגיון את המשלט. כשהם מסתייעים באש ארטילרית ושריוניות, שטפו את עמדות המחלקה במשלט הקדמי ואילצו את הפלוגה לסגת. בקרב זה נפל, עת שימש בתפקיד סמל-מרגמה. רק לאחר שנכבש המשלט בחזרה נמצאו גופות החללים. צבי וחבריו הובאו למנוחת-עולמים בקבר- אחים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.