צימרמן, יעקב (יענקלה)
בן נחמה וקלמן, נולד ביום ד' בשבט תרפ"ט (15.1.1929) בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר לבנים על שם אחד-העם, הצטיין בזיכרון טוב ובקריאה ברורה, וזכה לעלות לתורה בבית-הכנסת עוד לפני הגיעו למצוות. מבית-הספר היסודי עבר לבית-הספר למסחר. היה חבר ב"הגנה" ואת שנת השירות הלאומי שירת במשטרת היישובים העבריים. אחרי שחרורו מהנוטרות למד את מלאכת החרטות ובמהרה התמחה בה, אולם בגלל חוסר-עבודה ששרר אז בענף המתכת התחיל לעבוד כפקיד (מנהל-חשבונות) בבית-חרושת לקרח. בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס ונשלח לקורס מ"כים בשרונה. לאחר שסיים קורס מדריכי-צלפים צורף לחטיבת "גבעתי" ושירת בדרגת רב-סמל פלוגתי באחד הגדודים. השתתף בהגנת נגבה וכמפקד פלוגה השתתף במבצע "נחשון", בפעולות בחתה וכרתיה. עם פתיחת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב הוטל על פלוגתו לכבוש את משלט ח'ירבת מסארה, ממזרח לעיראק אל-מנשיה, על-מנת לחסום את הכביש לבית ג'וברין ולמנוע הגעת תגבורות אויב. המשלט נכבש ללא אבידות בנפש, אולם לאחר כיבושו, אור ליום ט"ו בתשרי תש"ט (18.10.1948) החלו המצרים להפגיז את המשלט. בהפגזה זו נפל יעקב ונפגעו עוד שניים מאנשי יחידתו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. המשלט שיעקב צימרמן נפל בו נקרא על שמו "משלט יעקב".