צוקר, שמואל (מוליק)

בן שרה ומשה, נולד ביום ג' בתמוז תרפ"ז (4.7.1927) בתל-אביב, צאצא למשפחה ותיקה בארץ. היה בוגר בית-הספר "נס ציונה" והמשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. בסיימו את לימודיו היה מכונאי ונהג. אהב לטייל בארץ ולארגן מסיבות. בהיותו בן 13 הצטרף ל"הגנה" והיה פעיל במחתרת. היה חבר "הנוער העובד". השתתף בפעולת "ליל וינגייט", ובתקופת המצור של הצבא הבריטי על רשפון ושפיים ניסה לפרוץ את מצור הבריטים ונתפס, אך ניסה שוב והצליח. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עזב את עבודתו כנהג בנמל תל-אביב, התגייס ועבר קורס חבלה וחובשות. שירת בחטיבת "גבעתי" והשתתף בקרבות בסביבת תל-אביב – אבו-כביר, מנשיה, סלמה, ג'בליה, בן שמן, בית דגון, בפעולות-תגמול ביאזור, בליווי שיירות לירושלים, בקסטל ובהרי ירושלים ובפעולות "נחשון", חולדה. ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) התנדב לכוח שיצא במשוריינים לחלץ את שיירת הרופאים שעלתה להר-הצופים ונתקלה במארב כנופיות בשייח'-ג'ראח. הוא נפצע בראשו, זחל בהרים עד שהגיע לבית-החולים "הדסה" בהר- הצופים ושם מת מפצעיו. נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום כ"ה באלול תשי"א (26.9.1951) הועבר לבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.