צדיקרין, יוסף (פפו)

בן שרה ושלמה, נולד ביום י"ח בניסן תרפ"ה (12.4.1925) בעיר מונאסטיר (ביטוליה) בדרום סרביה (יוגוסלביה), והיה בן שמונה כשעלו הוריו לארץ בשנת 1933. בילדותו נפרדו הוריו מעליו וחזרו לאירופה והוא גדל בבית קרובים, התחנך בארץ והשתרש בה. סיים בית-ספר יסודי, היה בהכשרת-נוער בנהלל ולמד בבית-הספר החקלאי בתל מונד. כשהגיע לבגרות שירת כנוטר. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עבר מהנוטרות לשירות בחטיבת "קריתי", ללא הפסקת-ביניים. אף-על-פי שלא ידע בית הורים ולמעשה היה יתום, הצטיין כנער עליז ומלא חיים ומרץ, שידע תמיד לבדח ואף לעניין ולרתק את חבריו. אבל התנאים המיוחדים שבהם גדל הביאוהו לידי בגרות מוקדמת והכרה יתירה באחריותו בשירות הביטחון האקטיבי שבחר בו. בצבא לקח חלק בפעולות בדרום תל-אביב, ביאזור ועוד. כן סיים קורס מפקדים. יוסף מת בנסיבות טרגיות בקרית ענבים ביום ט' בכסלו תש"ט (11.12.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. עשרה ימים אחרי מותו הגיע לארץ אביו, שלא ראה את בנו 13 שנה.