פת, אליהו-יוסף

בנם-יחידם של מלכה ומנחם, נולד ביום י"ג באדר תרפ"ה (9.3.1925) בלודז', פולין. הוריו היו ממוצא רבני וציונים מסורים אשר פעלו ליישוב הארץ עוד לפני מלחמת-העולם הראשונה. ברוח זו גדל יוסף וכל מחשבותיו היו נתונות לארץ ולמאבקה. הוא עלה לארץ ב-1.2.1933. כאן סיים בית-ספר תיכון, השתלם בהנדסת- טקסטיל ועמד להגיש בחינות לקבלת התואר מהנדס-מוסמך. בפרוץ מלחמת-העצמאות היה בין הראשונים לגיוס וראה בצבא בית-ספר לחיים עצמאיים. אליהו-יוסף שירת כחובש בגדוד בחטיבת "אלכסנדרוני" וסירב ליהנות מזכויות של בן יחיד. הוא השתתף בקרבות לטרון, קאקון, מגדל צדק וראש העין. בקאקון הקים מעין מרפאה על אחת הגבעות, כדי להשקיף על המערכה ולהגיע מיד אל הכושלים, ועם זאת להשתתף בקרב באופן ממשי. היה פעיל בחיי התרבות של פלוגתו. חבריו לקרב ציינו את ענוותנותו וחוש-ההומור שלו. סיסמתו היתה: "עזור במקסימום והיעזר במינימום". אליהו-יוסף נפל בכיבוש קולה, בקרב הנועז בעת מבצע "דני", ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.