פרומט, שמואל (שמוליק)

בן חיה ונתן פרימל. שמואל נולד ביום ח' בסיוון תרצ"ב (12.6.1932) ברומניה, בעיירה צ'רנוביץ שבחבל בוקובינה (היום – באוקראינה). בשנת 1940, ימי מלחמת העולם השנייה, השתלטו הרוסים על צ'רנוביץ. אך כעבור שנה, כשהחלה הפלישה הגרמנית לרוסיה, הם נסוגו מהאזור ורומניה, בת ברית של גרמניה, השתלטה עליו. יום 11.10.1941 ידוע כיום שחור בדברי ימי קהילת צ'רנוביץ – ביום זה גורשו חמישים אלף היהודים מהמקום, אחרי שנושלו מבתיהם ומרכושם. משפחת פרימל גורשה, כמרבית היהודים, לטרנסניסטריה. משם הם הועברו לאובודובקי. בהמשך, בפרעות שערכו הנאצים ביהודים, מתה חיה פרימל. בעלה נתן והבן שמואל שרדו את המלחמה ובסופה חזרו לצ'רנוביץ, ששבה לשליטת ברית המועצות. כעבור זמן קצר נפטר נתן ממחלה שלקה בה בימי המלחמה. לאחר ששני הוריו נפטרו עלה שמואל בשנת 1946 בספינת מעפילים לארץ ישראל, בכניסתו לארץ שונה שם משפחתו לפרומט עקב טעות כתיב של פקיד ההגירה. עם הגיעו לעתלית הוא נשלח, בהיותו צעיר חרדי, לקיבוץ הדתי יסודות, סמוך לגדרה. הוא חי בקיבוץ, עבד במשק והצטרף לפלוגת לוחמי המחתרת. ב-1948, עם קום מדינת ישראל, התגייס שמואל לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. אחרי המלחמה השתחרר שמואל מצה"ל, וביום 10.8.1955 הוא התגייס למשטרת ישראל. מאז הוא שירת במטה הארצי, במרכז עיבוד נתונים (מענ"א). שמואל עבר קורס קצינים ושירת בתפקידי פיקוד שונים בנאמנות ובמסירות. בשנת 1964 שמואל נשא לאישה את אסתר (לבית רוזנברג), שלימים גם היא התגייסה למשטרה. בני הזוג גרו בירושלים עם שני בניהם – רון וליאור. רב-פקד שמואל נפל בעת שירותו ביום י"ח בטבת תשמ"ח (8.1.1988). בן חמישים ושש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. הותיר אישה ושני בנים