fbpx
פלק, יורם

פלק, יורם


בן אליהו והניה. נולד ביום ט"ו באדר א' תשי"א (21.2.1951) במושב מרחביה. למד בבית-הספר היסודי יזרעאל שבעפולה. היה בין התלמידים המצטיינים והמורים חיבבו אותו בגלל היותו שקט, ענוותן ומסור לעבודתו ללא רצון להתבלט ולהתהדר בכך. הוא היה צנוע מטבעו, חביב ונלבב. יורם גדל במשק חקלאי במושב, שהעבודה בו הייתה רבה. הוא אהב את העבודה וכשהיה לו רגע פנוי היה מסייע ככל יכולתו בעבודת המשק. אחרי שובו מבית-הספר היה מכין את שיעוריו ומייד בא לתת חלקו בעבודה. כך עשה בקיץ, בחום הלוהט של עמק יזרעאל, וכך עשה בימי החורף; הגשם והבוץ לא הרתיעו אותו. מי שראה אותו בעבודתו ראה מה הם מסירות, רצון ואהבה לעבודה. העזרה להורים היתה גם ביטוי לכיבוד אב ואם. וכמו שכיבד את הוריו נהג דרך ארץ בכל אדם שבא לביתם. הוא גם אהב מאוד בעלי-חיים. הוא הצטיין בספורט הרכיבה ופעמים אחדות זכה בתחרויות-רכיבה והוענקו לו פרסים – גביעים ומדליות. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי למד בבית-הספר התיכון המחוזי שבעפולה. בתום שנת הלימודים השנייה החליט ללכת ללמוד בבית-הספר הטכני של חיל-האויר. מאז היותו בן עשר נמשך אל כל הקשור בחיל-האויר ובשעות הפנאי עסק בבנין טיסנים ובהרכבת דגמי מטוסים. כשהיה בן שלוש-עשרה קרא בקביעות את הביטאון של חיל-האויר. יורם עבר מבית-הספר התיכון לבית-הספר הטכני של חיל-האויר והתמחה באלקטרוניקה של מסוקים. הוא היה מצוי היטב בענייני-ביטחון. הוא חי את בעיות הביטחון עוד מגיל צעיר, כי גדל בבית שהביטחון היה לחם חוקו. אביו מילא תפקיד של מא"ז ורכז הביטחון השוטף בכפר במשך שנים. אחיו הבכור היה קצין בחיל-השריון ואף השתתף במלחמת ששת הימים. בימי המלחמה היה יורם בן 16 והמשק נשאר ללא גברים המסוגלים לשאת בעול העבודה. יורם נרתם לפעולה בין חבריו ומיד ארגן קבוצה של בני-נוער שהגישו עזרה למשקים הזקוקים לכך – והעזרה הייתה הדדית. מטה-הפעולה היה בבית-המשפחה ויורם ניהל את כל הפעולה ועסק בעבודה יומם ולילה. באחד מימי המלחמה עזר יורם בהעברת טרקטורים עם פלטפורמות אל מחנה צבא ידוע, לשם הובלת מוקשים. מכיון שלא היו די נהגי-טרקטורים בוגרים השתתף יורם במבצע הזה ולא היה קץ לאושרו ולשמחתו. הוא גויס לצה"ל באוקטובר 1969. באותה שנה היו מרדפים רבים אחרי מחבלים וצה"ל הרבה להפעיל מסוקים במרדפים. הוריו של יורם ניסו לשדלו שיגמור את קורס האלקטרוניקה, אך הוא החליט לעבור ליחידת מסוקים ונבחר להיות מכונאי-מוטס במסוק. מיד לאחר גיוסו החל להשתתף בפעולות מבצעיות. בפעולתו המבצעית האחרונה השתתף בהעברת הכוחות למבצע שדואן ובהחזרתם לאחר הפעולה. ביום י"ז בשבט תש"ל (24.1.1970), סייע עם רבים אחרים בחילוץ משאית התחמושת שהתפוצצה באילת ובשעת מילוי תפקידו זה מצא את מותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי במרחביה. מפקד-היחידה כתב להורים השכולים במכתב-תנחומים: "האסון שפקדנו בנפול בנכם פגע קשות בידידיו ובחבריו. על אף הזמן הקצר שהיה אתנו התגלה יורם כבחור שקט, ממושמע, בעל מקצוע טוב, שהשתלב יפה במסגרת היחידה. בזמן שקרה האסון חזר יורם מפעולה מבצעית בה השתתף ובה תרם את כל יכולתו. מצער הדבר אותנו יותר ביודענו כי יורם ראה את עתידו במסגרת יחידה זו ושאף להתקדם בה". שמו מונצח על האנדרטה שהוקמה במושב מרחביה לזכר בני המושב שנפלו; בבית-הכנסת של הכפר הוצבה טבלת שיש לזכרו; בתחרויות הסוסיאדה הנערכות מדי שנה במסגרת חגיגות האסיף בעפולה נערך מירוץ של חיילים במדים לזכרו של יורם, ולזוכה בו מוענק גביע נודד, שנתרם על ידי מושב מרחביה.

דילוג לתוכן