פישבאום, אליעזר-שלמה

בנם-יחידם של בן-ציון ופייגה. נולד ביום כ"ב בסיון תש"ז (10.6.1947) בשצ'צ'ין אשר בפולין. בשנת 1950 הגיע לארץ עם הוריו בחוסר-כל והתיישבו בעיר העתיקה בעכו. המשפחה היתה מניצולי השואה, אחרי שההורים שכלו בה שלושה ילדים. עוד בהיותו בגן-הילדים הראה אליעזר כשרונות בציור, בהצגה ובשאר מלאכות. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם וייצמן בעכו וסיים אותו בהצלחה ובידו המלצה לסטיפנדיה. אז המשיך בלימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון העירוני והיה ראש ועד התלמידים בו. כאשר נוסדה תזמורת-הנוער בעכו היה בין הראשונים שהצטרפו אליה ובמשך שמונה שנים ניגן בה בהצלחה. הוא היה מעתיק תוים בשביל התזמורת והשקיע בכך ימים ולילות. כן השתתף בעלוני בית-הספר התיכון ובכתיבת חיבורים ומטעם משטרת-ישראל זכה בפרס הראשון על חיבורו "הזהירות בדרכים". אליעזר התנדב לכל הפעולות שהיו קשורות בהדרכת נוער וילדים מפגרים. עמד בהצלחה בבחינות-הבגרות תוך עבודה מאומצת בקיטנה. הוא היה משתתף בחידונים ובתחרויות בכל השטחים ובקיאותו בהם זיכתה אותו בפרסים רבים. מצב-הוריו מבחינה כלכלית היה קשה וכדי לסייע בידם ריכז סביבו חוג-תלמידים נאמן ובשכר-הלימוד עזר להוריו. רבה היתה שמחתו כאשר זכה בסטיפנדיה ויכול היה לבשר לאביו כי ניתנה לו האפשרות להמשיך את לימודיו באוניברסיטה. בספטמבר 1965 גויס אליעזר לצה"ל ואחרי אימונים קשים נקרא אל מפקדיו שבישרוהו כי נעתרו לבקשתו להיות בחיל-השריון. מתוך אהבתו להשתתף בחידונים ותחרויות נמשך לחידון התנ"ך של גייסות-השריון וזכה בו בפרס השלישי. עד מהרה נשלח לקורס מפקדי-טנקים וסיים אותו בהצלחה. בשעת מלחמת ששת הימים לחם בסיני כסמל מחלקת-שריון אך שאיפתו היתה להיות קצין חינוך, דבר שיאפשר לו את המשך לימודיו אשר להם צמא. למטרה זו עמד במיבדקים שונים בהצלחה. אולם המלחמה העיבה על אשרו של אביו אשר היה גאה בבנו המוכשר; היא גם שיבשה את תכניותיו של הבן אשר נפל במילוי תפקידו ברמת-הגולן ביום ט' בתמוז תשכ"ז (17.7.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. בספר "לזכר הקדושים בני עכו", שהוצא לאור על-ידי עיריית עכו, הועלה זכרו.