פייגנבלט, אהרן-דב (פיגוש)

בן פרומה ושלמה, נולד ביום כ"ב בשבט תרפ"ח (13.2.1928) בעפולה. בהיותו בן שמונה עברו הוריו לגור בקרית מוצקין שליד חיפה ושם למד בבית-ספר יסודי. הוא התמסר לפעילות בתנועות נוער, תחילה ב"מכבי" ואחר-כך בתנועת "המחנות העולים", שם שימש כמדריך, יצא להכשרה במשק יגור, והצטרף לשורות הפלמ"ח. בכל הפעולות שהשתתף בהן גילה רוח נכונות והקרבה, אם בהורדת מעפילים ואם בשדות-קרב. בפרוץ מלחמת-העצמאות נתמנה למפקד מחלקה ובראש מחלקתו נשלח להרי ירושלים ובמסגרת חטיבת "הראל" השתתף בפעולות רבות בהרים ובכפרי הערבים. אהרן-דב נפל אור ליום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948) בקרב נבי-סמואל. לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע "יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים לבין היישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל 1948 יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית-איכסא ונבי-סמואל. תנועת הכוח לנבי-סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. אהרן-דב ידע כי פעולה זו קשה מאוד ולפני צאתו אמר זאת לחברו, ואף-על-פי-כן לא נרתע עד הרגע האחרון. הוא היה מפקד המחלקה שתקפה ועם נסיגתה נשאר לחפות עליה. כדור פגע בבטנו והוא דרש במפגיע מחבריו שיניחוהו לנפשו כדי שלא לעכבם בנסיגתם. כנראה שם בעצמו קץ לחייו ברימון כדי שלא יפול בידי האויב, כי גופתו הובאה לבסיס כשהיא מרוסקת מרימון. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. אחרי מותו הועלה לדרגת סגן.