פורמנסקי, משה

בן בריינדל ויעקב, נולד ביום א' בחשוון תרס"ז (20.10.1906) בווארשה, בירת פולין. שם רכש לעצמו השכלה גבוהה. מנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התבלט ב"קן" התנועה בווארשה וברבות הימים עמד בראש התנועה בפולין. בשנת 1930 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ משמר העמק. משה התגבר על קשיי הקליטה בקיבוץ הוותיק עד שהיה לאחד מחבריו המרכזיים. כשרונו לנתח תהליכים חברתיים ולחדור לעומק הדברים עשאוהו לאחד מהוגי-הדעות של תנועתו. ברבות הימים נתמנה מזכיר הקיבוץ הארצי ואחר-כך יצא בשליחות התנועה לארצות-הברית. בשנת 1936 חזר לקיבוץ ובשנת 1939 יצא שוב עם אישתו בשליחות התנועה לארצות-הברית ושהה שם שבע שנים. נאמר עליו כי היה "אינטלקטואל מובהק ואיש המדע – שילב בלבו עממיות שורשית". הוא עקב בשעתו אחרי תהליכי חיי החברה ביהדות האמריקנית ומתח ביקורת חריפה על באי-כוח האינטליגנציה שנקטו תורת "ריבוי התרבויות" ואמרו לפתח תרבות לאומית ללא קשר עם טריטוריה מיוחדת או כלכלה מיוחדת. מקצת מדעותיו נתפרסמו בשורת מאמרים ב"על המשמר". בפרוץ מלחמת-העצמאות השתתף באופן פעיל בהגנת משמר העמק. ביום ב' בניסן תש"ח (11.4.1948) נמצא בעמדה קדמית מול כפר הפורעים ע'וביה אל-פוקה. כשחזרו אנשי העמדה מכיבוי דליקה ניתכה עליהם אש ומשה נפגע משני כדורי רובה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשמר העמק. השאיר אחריו אישה, אלישבע. בהספדו של י. שפרינצק בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות, נאמר בין השאר: "היה חבר עדין-רוח, עושה עבודת- חן. נפל על משמרתו… הכרתיו עוד בעבודה בפולין ועבודתו החשובה באמריקה… לב רבים, מוקירים וידידים, התכווץ לשמע בשורת מותו. זכרו יישאר בתרומה שתרם לחיי תנועת העבודה ולחיי הציונות המגינה על עצמה".