ענקי, ציון
בן יחיא וסעדה. נולד ביום א' באדר תשי"א (9.3.1951) בעפולה. בילדותו זכה לחינוך דתי מובהק. הוא למד בבית-הספר "תחכמוני" ברחובות ולאחר מכן בישיבת "אור יצחק" ביהוד. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים בבית הספר "יסוד התורה" של מרכז החינוך העצמאי ברחובות, למד במרכז הנוער לחינוך ולהכשרה מקצועית בקרית-מלאכי. הוא היה ספורטאי טוב, הרבה בצילום ואהב לצאת לטיולים בכל רחבי הארץ. הוא גויס לצה"ל בפברואר 1970. בתחילה נפסל לשירות עקב ליקויים בבריאותו, אך הוא סירב לקבל עליו את הדין. לאחר שהצליח לשכנע את שלטונות הצבא, עבר בדיקות רפואיות מחדש ולבסוף נמצא כשר לשירות באחת מיחידות הרגלים הנבחרות של צה"ל. על-אף הקשיים הרבים והמכשולים שעמדו בדרכו, הוא הצליח בתפקידו והוכיח את יכולתו מעל לכל ספק. ביום ז' בתשרי תשל"ג (15.9.1972), חודשיים לפני מועד שחרורו, נפל בהיתקלות עם האויב, בקרב פנים-אל-פנים עם חוליית-מחבלים בצפון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות. מפקד היחידה כתב מכתב תנחומים לבני משפחתו ובין שאר הדברים אמר: "בנכם-חברנו השתייך ליחידה לוחמת, הנושאת בעול ביטחון ישראל בגזרות השונות ואף בפעולות מעבר לגבול שהשתיקה יפה להן. במרבית פעולות אלה נטל ציון חלק נכבד. את שירותו השגרתי ובעת מילוי משימות מיוחדות כאחד – עשה תוך התנהגות מופתית ראויה לכל שבח. היחידה אבדה אחד מטובי לוחמיה חבריה". לא הרחק מהמקום בו נפל הוקמה אנדרטה לזכרו ולזכר חבריו שנפלו בקרב.
