עמראני, ישראל (שיק-שיק)

בן רומה ויוסף, נולד ביום י"ג בחשוון תרפ"ז (21.10.1926) בתל- אביב. בהיותו בן 11 נשלח לבית-הספר החקלאי בגבת, וכעבור שלוש שנים עבר לאלונים ושם הצטרף למשטרת היישובים העברים. ישראל היטיב לשיר ואהב מאוד לזמר ולפזם בכל הזדמנות. היה ספורטאי מובהק ובכמה תחרויות-ריצה זכה בפרסים ובאותות-הצטיינות. ישראל ייצג את ארץ-ישראל באתונה כאלוף-ריצה וחזר משם עם מדליה. היה איש ה"הגנה" (מפקד כיתה), אך כשלושה חודשים לפני נופלו הצטרף לאצ"ל. במלחמת-העצמאות פעל כאלחוטאי ברמלה, ובקרב האחרון שהשתתף בו, ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948), גילה אומץ-לב מיוחד. בקרב זה נפצע פצעים קשים וכעבור שש שעות יצאה נשמתו בבית-החולים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.