עמית, יריב

בן מרים ואריה. נולד ביום י"ח באדר תשל"ב (4.3.1972) בקרית טבעון. הצעיר מבין ארבעת ילדי המשפחה. יריב למד בבית-הספר היסודי "קרית עמל" ובתיכון "אורט גרינברג" בקרית טבעון במגמת ביולוגיה. יריב היה ספורטאי מלידה. השחייה היתה ענף הספורט האהוב עליו וכבר מגיל שלוש בילה שעות רבות בבריכת השחייה עם אחותו הגדולה, ובלט בשחייה מסוגננת ומהירה. בהיותו בן אחת עשרה עבר לשחק כדור-מים בקבוצת "הפועל קרית טבעון" והצטיין בה. כעבור שלוש שנים צורף לנבחרת הקאדטים של ישראל בכדור-מים ובהמשך, לנבחרת הבוגרת, אשר ייצגה את המדינה במשחקים ובתחרויות באירופה. הגביעים הרבים והמדליות שהותיר אחריו מעידים על הישגיו האישיים ועל הישגי קבוצתו. יריב עבר קורס צלילה ועסק בכך בשעותיו הפנויות, סיים גם קורס מצילים והיה המציל בבריכה בה התאמן. יריב היה עלם גבה קומה ויפה תואר, עליז, תוסס, בעל חוש הומור, מקובל ואהוב בחברה. היו לו חברים רבים בקרית טבעון וגם ביישובים סמוכים ורחוקים. יריב אהב את הטבע והתעניין מאוד בידיעת הארץ ובטיולים בה, הרבה לקרוא ספרי טבע וספרות יפה ולצפות בסרטי טבע, מסעות והרפתקאות. היה בן שיחה נעים ומתעניין וגילה ידע רב בנושאים רבים. בשנת 1990 נפטרה אחותו, סמדר, ממחלה קשה, בעת שירותה בצה"ל. מותה השפיע מאוד על יריב והוא התקשה להשלים עם האובדן. בהגיעו לגיל גיוס ועל אף היותו ספורטאי מצטיין, סירב יריב להצעות לשרת ביחידה עורפית, ובחר לשרת בחיל קרבי ביחידה מובחרת. הוא התגייס לצה"ל במחצית חודש פברואר 1991. במהלך שירותו, לאחר שנפצע, עבר קורס קצינים ושימש כקצין תובלה. מפקדו סיפר כי ביצע את תפקידו בצורה טובה, תוך גילוי יוזמה, חריצות, התמדה, אחריות ורוח התנדבות. יריב הקפיד על נושאי משמעת, בטיחות, ניהול וביצוע משימות. היה חביב ומקובל בקרב כל חיילי היחידה. ביום י"ד בתשרי תשנ"ד (29.9.1993) קיבל יריב את דרגת הסגן ויצא עם חברו, סמ"ר רועי שוחט, לחגוג את קבלת הדרגה. בדרכם חזרה לקרית טבעון, נהרגו השניים בתאונת דרכים שאירעה בצומת יגור. בן עשרים-ואחת היה יריב בנופלו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית טבעון. הותיר אחריו הורים, אח – יוחאי ואחות – אפרת. בסוף כל קיץ, בסיום עונת הפעילות בכדור-מים, נערך בטבעון "טורניר הבנים", לזכר ארבעה בנים מבוגרי קבוצת הכדור-מים, שנפלו במערכות ישראל ובפעילות טרור – יריב עמית, מאיר שנלר, דני הרן ובני מייסנר. בתום הטורניר, המלווה צחוק ועליצות, נערך טקס הכולל אזכרה, סיכום הפעילות השנתית והענקת גביעים למצטיינים.