עופרי, שלום

בן מאיר ומרים. נולד בשנת תרצ"ט (1939) בתימן. בשנת 1956 עלה לארץ. שלום למד בהכשרה מקצועית באשקלון ובשעות-הפנאי למד שיעורים בכתב שליד המכון הבריטי – "בגרות". היה מסגר לפי מקצועו. לצה"ל גויס בנובמבר 1957 ולאחר שסיים את שירותו היה יוצא לשירות-מילואים. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל. ביום הראשון לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך במבואות-עזה אחרי שמילא את הוראה שקיבל – לקפוץ מן הזחל"ם המשוריין של מפקד פלוגת- החילוץ, אשר בו נסע. הניח אשה ושני בנים. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. שמו וזכרו הועלו בספר "יד לנופלים – בני אשקלון". כן הונצח שמו בחוברת שהוציאה חטיבתו ושהוציא גדודו.