עומר, יאיר (“קיירו”)

בן משה ומלכה. נולד ביום כ"א בסיון תרצ"ו (11.6.1936) במשמר-העמק להוריו, חברי-הקיבוץ. סיים את לימודיו במוסד החינוכי במקום. מלבד הצטיינותו בלימודים, בתפיסתו המהירה ובזכרונו המופלא, הראה כוחו בספורט, אשר אהב עד כדי התלהבות. אך לא כתחביב סתם אהב את הספורט, שכן פעילותו זו נבעה משאיפתו לשלמות והרמוניה של הגוף והנפש. ראשון היה לכל פעולה שדרשה מאמץ, אחריות וכושר-ביצוע; ומכאן, בעודנו בכיתה ט', כשהוטל על הקבוצה לבחור במדריך לילדים צעירים יותר, היה הוא ראשון להציע את עצמו לפעולה זו, אשר בה גילה כושר ויכולת, ובתפקיד זה ראה לא רק שירות חשוב לגבי חניכיו, כי אם דרך לחינוך עצמו וחישול-אפיו. מטבעו היה מצניע לכת, סגור בתוך עצמו וחרד מפני התבלטות, אבל יחד עם זה היה תקיף בדעותיו ולא היה מוכן לוותר בעיקר כשידע שהוא צודק. רגיש היה בענייני צדק וקיפוח והיה מוכן לעמוד לימין החלשים בקבוצה ובחברה כולה – ובכך שימש דוגמה לחניכיו. גם נאמנותו לקיבוץ ויחסו החם אליו היה להם למופת – ומאז גיוסו לצה"ל באוגוסט 1954 היה נושא את עיניו ואת נפשו הביתה למען יוכל להחליף רובהו במחרשה ולשוב לטרקטור ולמספוא בהם עבד במשק, אלא שלא הגיע לכך. כוח-רצונו העז סייע בידו להתגבר על כל מכשול שעמד בפניו ובפעולתו הקרבית נתגלה באומץ-לב ובגבורה להפליא. נפל בקרב רפיח במערכת-סיני ביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי וביום י"ג במרחשון תשי"ח (7.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשמר-העמק. במלאת שנה לנפלו הוציא הקיבוץ חוברת לזכרו.