עומרי, נחמד (‘עמי’)

בן עזיז ושרה. נולד בשנת 1951 בעיר שיראז שבפרס. בהיותו בן שנה עלתה משפחתו לארץ ובנתה בעמל רב משק חקלאי במושב-העובדים הודיה שבחוף-אשקלון. בקרבת מקום, במושב משען, שכן בית-ספר אזורי, ובו למד עמי את שמונה שנות לימודיו היסודיים. ההורים עשו ככל שידם השיגה, כדי שהילדים – שישה במספר – ירכשו השכלה תיכונית, ולו גם חלקית. את עמי שלחו לבית-הספר התיכון-המקצועי 'אורט' באשקלון, ובו למד שלוש שנים במגמה של מסגרות-מכנית. כל אותה עת היה חבר פעיל בגדנ"ע. עמי בנה את חייו החברתיים העשירים למדי במושב שלו וגם באשקלון. היו לו ידידים רבים, אשר ידעו להעריך את תכונותיו של הנער הנמרץ, הערני וטוב-הלב. עם-זאת, לא חסך כל-מאמץ כדי לסייע לאביו החולני לקיים את המשק, שהקיף כ30- דונם אדמה ועליה כ35- ראשי-בקר. בתחילת מאי 1969 גויס עמי לשירות-החובה. הוא היה גאה, שנפל בגורלו להימנות עם לוחמי חיל-השריון. לאחר הטירונות עבר קורס-נשקים ובתפקיד זה פעל ביחידה שלו. בסוף 1970 הוענקה לו דרגת רב"ט. באביב 1971 סיים את השירות. לאחר נסיונות שונים להשתלב בחיים האזרחיים במקצועות טכניים נתקבל כנהג בקואופרטיב 'אגד', עבודה שסיפקה את צרכיו. הוא הוסיף להתגורר עם משפחתו במושב הודיה. לשירות המילואים הוסב עמי לחיל-החימוש. כאן שימש בתפקיד של נהג ביחידה שלו. באחת מתקופות שירות-המילואים הפעיל התאכזר לו גורלו והוא נפל בעת השירות – ביום ט"ו בשבט תשל"ה (27.1.1975). הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ושלושה אחים. (אחד מהם, בן ציון, נפל אף הוא כעבור כשנתיים בשירות למולדת).