עוזרי, יוסף

יוסף, בן בוניה ושלום, נולד ביום כ"ח בטבת תשי"ג (14.1.1953) בירושלים. כבן למשפחה דתית ושומרת מצוות למד יוסף בבתי-ספר דתיים. כך סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר היסודי התורני "בית יעקב" בקרית אונו ואחר-כך הלך לבית-הספר התיכון "ישיבת חדרה". לאחר שנת לימודים אחת בישיבה החליט ללמוד מקצוע. הוא עזב את הישיבה בחדרה ועבר לבית הספר "תורה ומלאכה", שם למד במשך שלוש שנים, נוסף למקצועות הרגילים, את מקצוע המסגרות המכנית. הוא היה תלמיד טוב, שקד על לימודיו, דאג להכין את שיעורי הבית ולבוא לבית-הספר מוכן ובקי בחומר הנלמד. ביחסו אל הזולת הצטיין כנער חברותי, שהיה מוכן תמיד לעזור והיה אהוב ומקובל על חבריו. גם בבית נהג לעזור להוריו, לאחיו ולאחיותיו. יוסף גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 והוצב לנח"ל. לאחר הטירונות עבר קורס ומונה לבודק כשרות מוסמך. בד בבד עם מילוי תפקידו כבודק כשרות שימש גם כלוחם. הוא היה חייל מסור ואחראי. עד מהרה התחבב על כל חיילי היחידה והיה מקובל בזכות אופיו הנוח ובזכות יושרו ויחסו הלבבי לכל אדם. ביום א' באייר תשל"ד (23.4.1974) בעת מילוי תפקידו בגזרת בקעת-הירדן נסע ברכב באזור פצאל. הרכב עלה על מוקש ויוסף נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם יוסף נספה מפגיעת מוקש, אשר הוטמן בידי מרצחים. בשירותו בנח"ל בבקעת הירדן מילא יחד עם חבריו תפקיד חיוני בהגנת גבולה של המדינה. יוסף היה חביב על חבריו ועל מפקדיו ומילא את תפקידו במסירות, בנאמנות ובאחריות. כולנו, חבריו ומפקדיו, כואבים את אסון הלקחו מאתנו".