עבדי, חיים (ויקטור)

בן זאקי ומימי. נולד ביום כ"ח בתשרי תשי"ב (28.10.1951) בקהיר שבמצרים ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם רמז באשקלון ובבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" שבמקום. מטבעו אהב להרכיב מכשירים אלקטרוניים עדינים, לפרקם ולערוך בהם ניסויים שונים. הוא אהב לתקן את כל הטעון תיקון (כגון רמקול, או רדיו) ובמו ידיו הרכיב מגביר-קול להשמעת מוסיקה. הוא היה פעיל ומרצני בכל מלאכות הבית – בצביעה, בנגרות ואף בתפירה. במיוחד היה "משוגע" לנהיגה ברכב. הוא אהב את הוריו אהבה עזה והשתדל תמיד שלא להכביד עליהם מבחינה כלכלית. הוא לא דרש מהם דמי-כיס רבים ונזהר שלא לבזבז כספים. בבית-הספר המקצועי התמחה בטכנאות אלקטרונית והמשיך לימודיו בבית-הספר הטכני בחיפה. חיים היה בחור טוב-לב ומוכן תמיד לעזור, גם לבני-המשפחה וגם לחבריו. היה לו לב מבין ודואג לצערו של הזולת. הוא אהב מרחבים ונופים והרבה לטייל ברחבי הארץ. כן הצטיין בסדר ובניקיון. חיים גויס לצה"ל במחצית מאי 1969 והתנדב לשרת בחיל-האויר. לתפקידו בצה"ל הקדיש את כל מרצו בלי שהמשפחה תדע על מעשיו ועל מקום-הימצאו. הוא אהב מאוד ספורט ושנה לפני נפילתו זכה ב"טוטו" בסכום של אלף ומאתיים ל"י והקדישם ללימוד נהיגה, שהייתה חלום חייו מנעוריו. חודשיים לפני שנפל קיבל רשיון נהיגה לאופנוע ולמכונית משא. ביום כ"ו בשבט תשל"א (21.2.1971), נפצע בעת מילוי תפקידו וכעבור תשע שעות יצאה נשמתו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באשקלון.