סרחאן, נאג’י

בן אניסה וסלימאן. נולד ביום 22.11.1975 בכפר חורפיש. נאג'י נולד למשפחה ברוכת ילדים, אח תאום לפאיז. את לימודיו היסודיים והתיכוניים עשה בכפרו. בכל מסגרות לימודיו הגיע להישגים יפים. הנאה גדולה הפיק מהפעילות הגופנית שהצטיין בה. במסגרת בית-הספר והמתנ"ס השקיע ימי אימון רבים בריצה למרחקים קצרים וארוכים ושחייה, ובשעות הפנאי נהנה מטיולים רגליים. לקראת גיוסו לצה"ל השתלם בקורס קדם-צבאי בנהיגה על משאית. הוא גויס לשירות חובה בשלהי דצמבר 1993, ועם סיום הטירונות שובץ כנהג יחידה בחיל-התחזוקה. לקראת תום שירות החובה נישא לבחירת ליבו, זהרה. נאג'י בחר בקריירה צבאית מתוך אמונה וכוונה לתרום למערכת הביטחון. הוא הצטרף לשורות צבא הקבע במהלך שנת 1997, והמשיך את שירותו בעוצבת 'הגולן' שבפיקוד צפון. נאג'י שירת כנהג ובהמשך כעוזר לקצין הרכב. הוא היה חייל למופת אשר ראה את שירותו כשליחות ונשא בה במסירות גדולה. נאג'י תואר על-ידי מפקדיו כחייל אחראי ופיקח, בעל מוסר עבודה גבוה, אשר בלט בחריצות וביסודיות שבה הקפיד לבצע כל משימה. נועם הליכותיו והחמימות שביחסו אל הסובבים אותו הפכו אותו לאהוב ומוערך על חבריו ליחידה. במהלך השירות אף נבחר כחייל מצטיין באגף הרכב במסגרת אירוע יחידתי. ביום 24.10.1997 נפצע נאג'י באורח אנוש בתאונת-דרכים סמוך לצומת רמה. הוא הובהל לבית-החולים רמב"ם, שם נלחם על חייו במשך חמישה ימים וביום 29.10.1997 נפטר והוא בן עשרים-ושתים. נאג'י הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בחורפיש. הותיר אחריו אישה בחודש השישי להריונה, הורים, שמונה אחיות ושמונה אחים. ארבעה חודשים לאחר נפילתו נולדה בתו – אמאני.