סרור, ינון
בן יהודית ויצחק, נולד ביום י"ט בסיוון תשכ"ג (11.6.1963) ברמלה. בן שני במשפחה בת עשר נפשות. מילדות התבלט ינון בכשרונותיו. הוא למד בבית-הספר היסודי "חורב" ברמלה, הצטיין בלימודים ודילג על כיתה. את בית-הספר סיים ינון בגיל צעיר, ועבר ללמוד במתיבתא למצטיינים בבני-ברק. משם הוא עבר לישיבה התיכונית "בר-אילן" בבת-ים, וסיימה בהצלחה. ינון היה חבר בתנועת "בני עקיבא". הוא התעניין בענפי ספורט שונים: כדורגל, כדורסל, שחייה וטניס-שולחן, והיה לו תחביב נוסף – איסוף בולים. ינון בלט במרצו ובכשרונותיו. הוא היה בעל מזג נוח, שמח וחייכן, מסור למשפחתו ואחראי בכל משימה שהוטלה עליו. ינון היה בעל יוזמה, מוכן תמיד להתנדב למען הזולת. הוא פעל במשמר האזרחי ברמלה, עזר לאחיו ולאחיותיו בלימודים, וכדי לסייע למשפחתו בפרנסתה יצא לעבוד במפעל חרושת בתל-אביב. ינון היה מנהיג מטבעו. הוא אסף סביבו נערים משוטטים ברמלה, והשפיע עליהם להכשיר עצמם לקראת שירות בצה"ל. הוא הקים "פרוייקט" שעלה יפה, ובסיומו החגיגי, לקראת הגיוס לצה"ל של משתתפי ה"פרוייקט", התקיימה מסיבה נאה בהשתתפות ראש העיר רמלה, נציגי צה"ל ומשרד החינוך. הוא הקדים את שירותו לצה"ל, למורת רוחה של אמו. ינון ביקש להתנדב ליחידה מובחרת, לצנחנים או לקומנדו הימי, אף כי היה יכול לשרת סמוך לבית, בגלל היותו בן עובד במשפחה מרובת-ילדים. בפברואר 1981 הוא התגייס לחטיבת גולני, עבר אימוני טירונות, ושנה אחת לאחר שהתחיל את שירותו נשלח לקורס מ"כים. הוא סיים את הקורס בהצלחה, ועלה לדרגת רב"ט. בסיום קורס המ"כים הוצע לינון לשרת קרוב לבית אבל הוא לא הסכים. דרישתו היתה לחזור ולהיות לוחם ביחד עם חבריו. שאיפתו הייתה לעבור קורס קצינים, אבל פרצה מלחמת שלום הגליל ופלוגתו נשלחה לחזית. ביום העשירי של המלחמה, כ"ה בסיוון תשמ"ב (16.6.1982), נפגע ינון מפגז האויב ליד שדה-התעופה של ביירות ונהרג. בן 19 שנים הוא היה במותו. אחרי שנפל, הועלה ינון לדרגת סמל. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "הוא התנדב לשרת בגולני, וראה בשירותו בחטיבה זו אתגר רב. ינון היה יכול לשרת קרוב לבית, ולסייע למשפחתו, אך רצונו להיות חייל קרבי ולמפקד, גבר על כל שיקול אחר. הוא השקיע את מרצו ויכולתו בגדוד והיה מפקד למופת". מפקד יחידתו כתב עליו: "כל ימי הלחימה היה ינון יחד עם חיילי פלוגתו בחוד הכוח הגדודי ונלחם בלא ליאות ובלא דופי, תוך אמונה עזה בצדקת הדרך ובצדקת המבצע כולו, מתוך ידיעה ברורה כי אין דרך אחרת אלא לפגוע במחבלים. ינון אהב את גולני ואת הגדוד מאוד מאוד… יצא לקורס מ"כים והצטיין בו, חזר לתפקד כמ"כ בגדוד, הצטיין בתפקידו, גילה רגישות והבנה לזולת". ינון הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות ברמלה. הוא השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות. אחרי מותו הוציאו לאור הוריו חוברת לזכרו. ברמלה הוקם מועדון "גולני" על-שמו, המופעל על-ידי בני שכונתו. ב"מתיבתא", שבה למד בבני-ברק, הוקמה ספריה על-שמו ולבית-הכנסת "חסד ואמת", שבו התפלל, הוכנס ספר-תורה על-שמו.
