סעדד, אליהו (אלי)

אליהו (אלי), בן יהודית ויחיא, נולד ביום ב' באב תשי"ד (12.8.1954) במושב גאולים. הוא למד בבית-הספר היסודי בתנובות ובבית-הספר התיכון "נטורים". במסגרת פעולות הגדנ"ע השתתף בקורס מ"כים והיה מדריך מצטיין ואהוב על חניכיו. אלי היה בן אהוב ומסור להוריו. כל מעייניו היו נתונים לפיתוח המשק, ובכל שעת פנאי עבד את עבודת האדמה. הסדר והניקיון היו חשובים בעיניו מאוד. מעולם לא דחה עניין שיש לעשותו, ובין חבריו הצטיין בדבקותו במטרה. במיוחד אהב לטפח את גינת הבית, ושתל בה דשא והשקהו ואף הוסיף שתילי נוי. אלי היה אהוב על חבריו. תמיד ידע להלך בנועם עם הבריות ועזר לזולת. לכן גם זכה לעזרתם ולעידודם של אחרים. אליהו גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורס נהגי רכב זחלי וקורס נהגי "זלדה". במלחמת יום הכיפורים שירת כנהג נגמ"ש בחזית הצפון. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נפגע הנגמ"ש שלו באש האויב, שפגעה גם באלי והוא נפל. חבר שפגש את אלי בעיצומה של המלחמה סיפר להוריו: "פגשתי את אלי והוא סיפר לי ששלושה ימים לא עצם את עיניו. ראיתי זאת בעיניו, הוא נראה סחוט. הוא סיפר לי שזו הפלוגה השלישית שהוא החליף במלחמה וכי מתפקידו לחלץ נפגעים בנגמ"ש שלו, וחילץ עד אז יותר ממאה ושבעים נפגעים. הוא הראה לי שתי פגיעות של טילים שפגעו בנגמ"ש שלו והוא ניצל בנס. שוחחתי עם קצין בדרגת רב-סרן, שהיה עם אלי בנגמ"ש, והוא סיפר לי שאלי עשה עבודה יוצאת מן הכלל, וכי הוא מתפעל מאוד ממסירותו הרבה של אלי". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות, לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אלי היה חייל מסור לתפקידו, ניחן באהבת הבריות ואהוב על כל חבריו ומפקדיו". המשפחה תרמה לזכרו תיבה משיש לספרי קודש, שהוכנסה לבית הכנסת שבמושב גאולים; רשימה לזכרו פורסמה בעלון "תלמים" – ביטאון תנועת המושבים.