סלביקובסקי, תומר

בן בלה וסטניסלב. נולד בליל ו' בחשוון תשמ"ב (3.11.1981) במולדובה, ברית המועצות לשעבר. אח לאלכס. כשבא תומר לאוויר העולם היה משקלו ארבעה קילוגרמים. הוא היה תינוק יפה וחמוד ששיערו לבן ופניו טובות . כבר למן ההתחלה התחבב על כולם בזכות אופיו הנוח. גם בגן הילדים היה הילד הכי אהוב בזכות לבו הטוב ובשל חוש ההומור המיוחד שלו. בבית הספר בלט תומר כמנהיג, וסחף אחריו את החברים. הוא אמנם לא אהב כל כך ללמוד, אך היו לו כישרונות רבים שחיפו על כך . טוב הלב של תומר היה מאבני היסוד של אישיותו. תמיד היה נכון לעזור ולסייע לאחרים, וגילה רגישות לזולת. אהבתו הרבה לבעלי חיים ניכרה כבר בגיל צעיר, והתבטאה, בין היתר, בכך שהיה מתמסר לכלבים ולחתולים חסרי בית, מאכיל אותם ודואג לשלומם. חלומו היה להיות וטרינר. בשנת 1998 עלה תומר לארץ עם משפחתו. הוא שמח להגיע לישראל, וקיבל את המדינה החדשה כפי שהיא. עם קשיי העלייה התמודד ללא הרבה תלונות, ועזר גם להורים בקשיים שלהם. לפני השירות הצבאי עבד בעבודות פיזיות קשות. ב-29.8.2000 התגייס תומר לצה"ל , ולאחר הטירונות הוצב לשרת בבית הספר לאב"כ. היה חייל אחראי ועצמאי, רכש חברים רבים וזכה לאהבתם. רב-טוראי תומר סלביקובסקי נפל בעת שירותו, ביום ה' באדר תשס"ב (17.2.2002), לאחר שיצא מהבית ולא חזר. נסיבות מותו נותרו לוטות בערפל. בן עשרים היה תומר בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר הורים ואח.