סין-מישל, בנו (בנימין)

בן שרה ומוריס. נולד ביום ט"ז בתשרי תשכ"ט (28.10.1969) בקרית חיים. את חינוכו היסודי קיבל בבית-הספר 'מגינים' בעיר מגוריו. מגיל ארבע-עשרה התחנך בנו בקיבוץ מענית, שבו השלים י"ב כיתות ולמד הנהלת חשבונות. הוא היה צעיר יפה-תואר, מלא שמחת חיים ולעתים רוח שובבות. עד מהרה התבלט בחברת בני גילו והיה מבכירי הקבוצה הראשונה של חברת הנוער בקיבוץ, בו עשה ארבע שנים. הכל העריכוהו כבחור אחראי וחרוץ, מסור לכל ענף שבו עבד. התמחותו העיקרית היתה בענף הכותנה. הוא היה בעל תודעה פוליטית מפותחת, הרבה להתווכח בנושאים אקטואליים ועקב בהתמדה אחר המתרחש בארץ ובעולם. תחביבו המרכזי היה כדורגל, שהפך במרוצת הזמן לחלק חשוב בעולמו. בינואר 1989 התגייס בנו לצה"ל וכהמשך טבעי לדרכו של אביו השוטר הוצב בחיל המשטרה הצבאית ועבר במסגרתו קורסים מקצועיים שונים. הוא היה מועמד גם לקורס צניחה ואף לקורס קצינים. בנו שירת במתקן כליאה והשקיע רבות במשימות שהוטלו עליו. לאחר סיום שירותו הצבאי התכונן לשוב לקיבוצו. ביום ג' בסיוון תש"ן (27.5.1990), בנהגו ברכב בצומת גבעת עדה, נקלע לתאונת-דרכים קטלנית ונפל בעת שירותו. הוא נטמן בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות – יוסי ופרידה. מפקד יחידתו כתב, בין השאר, במכתב התנחומים למשפחתו: "בנו השתייך לכוח איכותי במשטרה הצבאית, במסגרת עבודה עם עצירים בטחוניים. הוא התנדב להיות בין מקימי הכוח והקדיש להקמתו ולתפקודו הרבה ממרצו. בנו היה דמות בולטת ביחידה – חייל עם הרבה מוטיבציה, בעל דינמיות רבה ורצון עז ללמוד וללמד… נתן דוגמה אישית, כיבד את הסובבים אותו וזכה להערכה מצדם… הוא דגל בדבקות בביצוע כל משימה ואהב לעזור לזולת. טיפוס חייכן, אהב את החיים, אדם אכפתי ומסור לעבודתו, אשר ידע לשלב את הדרישות של השירות הצבאי עם אהבתו לספורט ולתחומים נוספים. אנו, מפקדיו וחבריו, איבדנו חייל מעולה וחבר יקר". אבן מצבה הוצבה לזכרו בבית-הכנסת המרכזי בקרית חיים.