סטויאן, פלורנטין

בן מריאנה וניקולאי. נולד ביום כ"ו באלול תשל"ב (5.9.1972) ברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1973. פלורנטין היה בן יחיד להוריו. כשנה לאחר עלייתם ארצה עזב אביו את הארץ והוא נותר כאן עם אמו. הוא למד בבית-הספר היסודי 'שרת' בפרדס חנה. אחרי-כן עבר להתגורר בקיבוץ יד חנה והתחנך בחטיבת-הביניים של בית-הספר בגבעת חיים. הוא סיים את לימודיו במרכז הנוער בנתניה במגמת ליטוש יהלומים. פלורנטין היה עלם גבוה, חסון ונאה. לפני גיוסו לצה"ל שב להתגורר עם אמו ועם אביו החורג בקרית אתא, ועבד כנהג משאית בחברת 'טנא נגה'. פלורנטין גויס לצה"ל בראשית חודש אפריל 1991. בתקופת הטירונות נפטרה אמו. לאחר הטירונות השתלם בקורס נהיגה מונעת והוצב בבסיס ההדרכה של המשטרה הצבאית בתפקיד נהג. מפקדיו מעידים כי התחבב בקלות על חבריו וזכה בהערכות חיוביות. חבריו מתארים אותו כצעיר מלא חיים. כפי שמעיד דורון, חברו ליחידה: "הוא היה בחור על הכיפק. תמיד צחק, סיפר בדיחות, גם על הצבא, הוא היה כזה חייכן וחמוד". ביום ט"ו באלול תשנ"א (25.8.1991) נפל פלורנטין בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו סבתא – נינה ודוד. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "פלורי ביצע עבודתו בנאמנות וללא סיג, כשהוא מתבלט בזהירותו ובתשומת-ליבו לאחריות הכבדה המוטלת על כתפיו. הוא גילה חריצות, קפדנות ונכונות להושיט עזרה לחבריו בכל עת. במזגו השקט ובחיוכו הטוב, התחבב פלורי על מפקדיו, על חבריו ועל כל הסובבים אותו. בזיכרון של פלורי כאדם, חבר ורע תנוחמו".