סולניק, שאול (“שאוליק”)

בן צבי ולאה, חברי קיבוץ בית-אלפא. נולד ביום ח' בכסלו תש"ו (13.11.1945) בקיבוץ. את לימודיו היסודיים והתיכוניים סיים במוסד האיזורי "גלבוע" שם. לאחר שסיים את לימודיו היה שאול חבר בגרעין שהתארגן בקיבוץ והספיק לעבוד זמן מה בפלחה. השתייך לתנועת "השומר הצעיר". התעניין במוסיקה וגם בספורט. עם גיוסו לצה"ל בנובמבר 1964 התלבט באיזה חיל יבחר ולבסוף התנדב לחיל-השריון. את תקופת-הטירונות סיים בהצטיינות, עבר את כל שלבי-האימונים – קורס של מפקדי-טנקים וקורס-קצינים. לאחר שסיים את הקורס החל לפקד על מחלקה של פלוגה מבצעית. בקרב סמוע וזה היה בדיוק ביום הולדתו העשרים ואחד. שאול עמד להשתחרר מצה"ל במאי 1967, אך בגלל המצב הבטחוני המתוח נשאר בצבא והועלה לדרגת סגן. עד כה ועד כה פרצה מלחמת ששת הימים ובקרב שנערך בציר אבו-עגילה – קוציימה שבסיני, לאחר כיבוש מתחמי אבו-עגילה, נפל ; זה היה ביום השלישי לקרבות, הוא כ"ח באיר תשכ"ז (7.6.1967). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בקיבוצו. במכתב-התנחומים למשפחתו כתב מפקד-העוצבה כי שאול "מילא את חובתו בעוז-רוח ובאומץ-לב ויחד עם חבריו הביא לנו את הנצחון". בידיעות המועצה האיזורית גלבוע לזכר בני-האיזור שנפלו הועלה זכרו. בחוברת 53" מהם" שבהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במערכה הובאו תולדותיו. בספר "בנינו" שהוציא לאור קיבוץ בית-אלפא לזכר חמישה בניו הובאו תולדותיו, רשימות של שיחה עליו בחג המשפחה, זכרונות חברים וממכתביו ב"גוילי אש", כרך ד', ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.