סולוביץ, יעקב (רפאל)

בן זלדה ואברהם הכהן, נולד ביום כ"ג באב תרצ"ב (25.8.1932) בעיר קלוז' (קלוזנבורג), טרנסילבניה (רומניה). בחודש ספטמבר 1936, בהיותו בן 4, עלו הוריו לארץ והתיישבו בירושלים. כשומר דת ומסורת נשלח ללמוד בתלמוד-תורה וב"ישיבה" קטנה, ואת משאלתו להתחנך בבית-ספר חילוני דחה אביו, מחשש שתיפגע אמונתו. מילדותו נודע בטוב-לבו ובנכונותו לתת כל אשר לו לזולת, לבל יראה בצערו של מבקש ואינו נענה. היה בן צייתן לאביו והשתדל להצטיין בלימודי התלמוד כפי שביקש ממנו. בגיל 14, כאשר התחיל לעזור בבית-המלאכה של אביו, בא במגע עם נערים עובדים, הצטרף ל"הנוער העובד" והשתלם בשיעורי-ערב. בהיותו בן 15 יצא להכשרה חקלאית בביתניה עילית ומילא תפקידים בסידור-עבודה. כשלא הסכים למיזוג חבורתו עם חבורה אחרת, עבר עם חברים אחדים להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בנען. משם הועברו לדורות והוא התאמן ועבד ושמר על קו המים כבוגר לכל דבר. משם הועבר עם גדודו לירושלים הנאבקת. אמו הביא ללשכת הגיוס את תעודת לידתו ודרשה לשחררו משום שעדיין לא הגיע לגיל 16. שם אמרו לה, שאם הנער עצמו יבקש זאת – ישוחרר. אך הנער סירב לבקש, באומרו: "בירושלים קרבות ואני אשב בטל? אמא, כבר שכחת כמה התאבלת על הילדים שרצחו הגרמנים? הרוצה את שגם גורלנו יהיה כמוהם?" לפי מראהו, אופיו והתפתחותו דומה היה לבוגר יותר, ומאחותו דרש במפגיע, שתשקר לחבריו ותאמר כי הוא אחיה תאומה או אפילו מבוגר ממנה, לבל יגרשוהו מהצבא ולא יחשבוהו ל"צוציק". יעקב שירת בחטיבת "הראל". הוא השתתף בליווי שיירות, בכיבוש קטמון, בקרבות הקסטל ושייח'-ג'ראח. באחרונה יצא למבצע "מכבי", המבצע לפריצת הדרך לירושלים. הוא נפל בשער הגיא, ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948), כשלושה חודשים לפני שמלאו לו 16 שנה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.