נלקן, ישראל (זלה)

בן לאה-לוציה ואלעזר-לודביג, נולד ביום ד' בסיוון תרפ"ו (17.5.1926) בברלין, בירת גרמניה. בהיותו בן שבע, ב-11.9.1933, הגיע עם הוריו לירושלים. בגיל צעיר הצטרף לתנועת-הנוער "המחנות העולים", שחיזקה בו את שאיפתו מילדות להיות חקלאי ולחיות בקיבוץ. שנה לפני סיום לימודיו בבית-הספר התיכון בבית הכרם עבר לבית-הספר החקלאי על שם כדורי. מכל מקצועות הלימודים התעניין ביותר במתמטיקה, שהמשיך להשתלם בה בכוחות עצמו. לאחר סיום חוק לימודיו הצטרף אל חבריו בתנועה, שיצאו בינתיים להכשרה מגויסת בקיבוץ חפצי בה. היה חבר פלמ"ח ובעקבות הפעולות בעמק נעצר לחודשים מספר ברפיח. ישראל השתלם בעבודות הרפת ובגידול בקר, בעזרת לימוד ועיון בספרות המקצועית. כשעלתה קבוצתו להתיישבות והקימה את קיבוץ משמר הנגב התמסר להקמת הרפת והיה מרכז הרפת מראשית קיומה. מטעם קיבוצו סיים קורס נוטרים בכפר ילדים ושימש נוטר ומפקד עמדה במשמר הנגב. בימי מלחמת-העצמאות, כשנוצר קושי בהבאת אספקה, דאג לסידורים שונים כדי להמשיך בגידול העגלות. בתנאי המלחמה, לאחר שעות-שמירה מרובות, ידע להתגבר ולהמשיך בחיים רגילים וגם מצא לו זמן ללימודים. ישראל נפל במשמר הנגב ביום י"ז באייר תש"ח (25.5.1948) בעלותו על מוקש, בשעה שרדף אחרי עגלה שנכנסה לשדה מוקשים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשמר הנגב. הוריו וחבריו במשמר הנגב הקימו ספרייה חקלאית על שמו.