נודל, אביגדור

בן צפורה וזאב, נולד ביום ט"ו באדר א' תרפ"ז (7.2.1927) בטומשוב, פולין. בבית הוריו נתחנך חינוך דתי. בהיותו בן 3 הוכנס לתלמוד-תורה, על אף הקשיים להכניסו בחברת ילדים מבוגרים יותר. כאשר התבגר, נכנס לישיבה וראש הישיבה כתב עליו להורים: "אשרי יולדתו". עם פלישת הנאצים לפולין נמלטה משפחתו ונתגלגלה לסיביר, והוא אז בן 12.5. שם התקבל לכיתה ה' בבית-ספר רוסי והיה אחד התלמידים הטובים. הוריו לא יכלו לעמוד בעבודה הקשה שהוטלה עליהם ואביגדור תמך ויצא לעבוד כעוזר במטבח 12 שעות ביום. אחר-כך נעשה גם מזכיר מחסן המזון. לאחר 12-15 שעות עבודה היה לומד גמרא. בסיביר למד גם את מלאכת התפירה. בסתיו 1946 עזבה המשפחה את רוסיה והגיעה לעיר שטטין שבפולין ואביגדור היה פעיל שם ב"הגנה". אביגדור נמנה עם חברת "שחל" של עליית-הנוער, מיסודה של הסתדרות "בני-עקיבא" של "הפועל המזרחי", ועם חברה זו עשה דרכו לגרמניה ועבד בהכשרה באשהיל כאחד המדריכים. משם יצא לצרפת, ועלה ארצה ב-25.3.1948. כשנפרד ממשפחתו, אמר לאמו: "אמא, אל תדאגי, יהיה טוב!" לילו הראשון בארץ נחרת בלבו בתרועת ניצחון: "הנני בארץ! נתגשם חלומי. ועדיין הכל תמוה וזר בעיני". בהגיעו לארץ התגייס מיד לצבא, יחד עם חבריו לקבוצת "שחל", ושירת בפלוגה דתית באחד מגדודי חטיבת "אלכסנדרוני". היה בין פורצי הדרך לירושלים, לחם בהרטוב, ב"משולש" ובנגב. אביגדור היה בעל פנים מאירות, עיניים שחורות, מהיר החלטה וניחן בכשרון לימודים ובתבונת-כפיים, בייחוד במסגרות ובתפירה. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.