מרקס, אליהו (ארנסט)

בן אמה וגבריאל, נולד ביום ג' בתשרי תרע"ז (30.9.1916) בחבל טורינגיה, גרמניה והגיע לארץ, עם גבור רדיפות הנאצים בגרמניה, לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה, כחבר קיבוץ "השומר-הצעיר" המעפיל ופרש ממנו כעבור זמן קצר, מפני שדגל בסוציאליזם כללי ולאו דוקא בסוציאליזם יהודי-ציוני. במלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. שירת תחילה ב"באפס", אחר-כך עבד בייצור מוקשים. הגיע לדרגת סמל. אחרי שחרורו מהצבא הבריטי עבר לחיל הנוטרים. מילדותו נטה לכימיה ובשעות הפנאי רכש לו ידיעות בכימיה והשתלם בכוחות עצמו והתכונן להמשיך לימודיו באוניברסיטה באנגליה, אך דחה את תוכניתו בגלל חומרת המצב המדיני בארץ. בהיותו נוטר ישב בקבוצת מעין צבי והתקשר מאוד למקום ולחבריו. לאחר תום שירותו ולימודיו אמר להצטרף לקבוצה, אשר בה מצא לעצמו את המזיגה בין ציונות וסוציאליזם שלא מצא קודם לכן. בפרוץ מלחמת-העצמאות התמחה בחבלה והצטיין באומץ-לב בלתי-רגיל. בצבא שירת כסמל-חבלה בחטיבת הנגב. אליהו נפל ב"מבצע יואב", ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948), בניסיון לכיבוש עיראק אל-מנשיה, כאשר עסק – בתוקף תפקידו – בפריצת שדה-המוקשים. ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.