מרמלשטיין (ברקוביץ), יהודית

בת פייגה ויצחק. נולדה בשנת תרע"א (1911) בסאנאץ ליד ברטיסלבה, בצ'כוסלובקיה. בביתה חונכה באוירה דתית. לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון למדה את מקצוע הטיפול בילדים כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בשנים 1930-1933 השתלמה במקצוע זה בשווייץ ובבלגיה, אחר שבה לבית הוריה והצטרפה לחוות הכשרה של "המזרחי" בגליציה, פטרזלקי ומונקצ'בו. בשנת 1935 עלתה לארץ-ישראל. תחילה עבדה במקצועה, לאחר-מכן הועסקה באחד מסניפי "בית-לחם" בתל-אביב. במאורעות תרצ"ו פעלה בשירות ה"הגנה", בעיקר בהגשת עזרה לפצועים. לאחר נישואיה, בקיץ תרצ"ח, עלתה עם בעלה ליערות הכרמל. אשה עדינת נפש היתה יהודית, מסורה ללא גבול למשפחתה ולחבריה בעבודה. היא תכננה להעלות את בני-משפחתה לארץ, אך לא זכתה. בי"ח באב תרצ"ח (15.8.1938) הותקפה מכונית הנוטרים שהיתה עמוסה במצרכים שונים בדרכה ליערות הכרמל על ידי כנופיה ערבית שמנתה שבעים איש. יהודית, שחזרה מביקור אצל בעלה בבית החולים בחיפה, נפצעה קשה ובי"ט באב תרצ"ח (16.8.1938) נפטרה. תשעה אנשים נוספים נהרגו באותה התקפה. הניחה בעל בארץ והורים בצ'כוסלובקיה. שמה הונצח בחוברת הזכרון "לזכר חללי יערות הכרמל".