מרגלית, יעקב-קאפל

בן יקותיאל-יהודה ושרה. נולד ביום ה' במרחשון תש"ט (7.11.1948) בבודפשט שבהונגריה ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1949. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב תפרח בנגב ובישיבת "נחלת-ראובן" בפתח-תקוה. לאחר שסיים את לימודיו שם למד שנתיים בישיבת פוניבז' בבני-ברק ואחר כך עבר לישיבה מקצועית בכפר-חב"ד, שם סיים את לימודיו במקצוע הנגרות. ארבע שנים בילה בכפר חב"ד, טייל במשעולי-הגן, עסק באולמי הלימוד והמלאכה בשקידה והתחבב על מוריו וחבריו בזכות התמדתו והצטיינותו בלימודים. הוא התקשר מאד אל חבריו לספסל הלימודים וכל השנים ידע לשמור על קשריו עם מוריו וחבריו. יעקב גויס לצה"ל ביולי 1967 והתנדב לשרת בנח"ל יחד עם חבריו לגרעין "עזרא" של תנועת הנוער של "פועלי אגודת ישראל". הוא היה מזכיר הגרעין ומנהל ענייניו. לאחר הטירונות נתבקש לצאת לקורס מ"כים, אולם הוא סירב משום שרצה לבנות את עתידו בשטחים החדשים שנכבשו אז. הוא יצא להתנחלות בקיבוץ מודיעים, (זה היה שלב ביניים לקראת ההתנחלות העתידה בקיבוץ מבוא-חורון שליד לטרון). הוא נפצע שם ונותח פעמיים בגלל פציעה זו. לאחר שסיים את תקופת-האימונים בגדוד יצא לשירות מבצעי בבקעה ובערבה ולפרקים היה חוזר למשק. בחודשים האחרונים לחייו שירת באזורים שונים בסיני ובקו התעלה ואך לעתים רחוקות היה בא הביתה. כעשרה ימים לפני שנפל היה בבית בשבת ובירך ברכת "הגומל" על שניצל בנס מכדור-אויב, שחדר את כובע-הפלדה שלו ולא פגע בו. אחרי כן נסע לבאר-שבע ונרשם ללימודים בבית-הספר להנדסאים. אור ליום ט' באדר ב' תש"ל (16.3.1970), נפל בהפגזת-אויב באזור תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע.