מץ, חנוך

נולד בשנת 1914 בברלין. הוא סיים את לימודיו התיכוניים והחל ללמוד רפואה באוניברסיטה בעיר מגוריו. משהורע היחס ליהודים בגרמניה הצטרף לתנועת "החלוץ" ויצא להכשרה ביוגוסלביה. בשנת 1936 עלה לארץ-ישראל ובלבו רצון כביר להצטרף לפעולה נועזת הדורשת מאמצים, דבקות במטרה ונכונות להקרבה עצמית. הוא נתקבל לכפר החורש בתפקיד רועה העדר וכן הצטרף לשורות ה"הגנה". צנוע היה בדרישותיו והשתדל למלא חובותיו בשלמות. הוא התחבב על החברים, היה מעורב בנעשה בהיותו צמא דעת ומהיר תפיסה. הוא טיפח את העדר, למד להכיר אורחותיו ועד מהרה התמחה בתחום זה כאילו כל ימיו עסק בכך. רבות היו הסכנות שארבו לרועי העדר. הם נאלצו להרחיק נדוד בהרי הסביבה רחוק מהמשק כדי למצוא מרעה לעדרים וככל שהרחיקו כן רבו החששות להיקלע למארב של ערביי הסביבה. חנוך רצה ללמוד את השפה הערבית ובתמימות חשב שאם יוכל לדבר עם הערבים ידע להסביר שכל רצונו לחיות עמם בשלום. ביום א' בניסן תרצ"ז (13.3.1937) יצא עם חברו שלמה גפני לרעות את העדר בהרים העוטרים את המשק. בצהריים, כשבא חבר להחליפם ולא מצאם, הזעיק את החברים ובחיפושים התגלה חנוך כשהוא חנוק ודקור למוות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר החורש. רשימה לזכרו פורסמה ב"ספר מאורעות תרצ"ו".