מלכה-גרינברג, צחי
בן שושנה ואלי מלכה. נולד ביום א' בשבט תשל"ט (28.1.1979), בקרית שמונה. בילדותו התגרשו הוריו וכשמלאו לו ארבע שנים עבר למטולה עם אמו, שנישאה לאשר גרינברג. ילד פעלתן, חברותי וחרוץ מאוד, שאהב לעבוד במטעים על אף שהיתה זו עבודה קשה. צחי החל את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי 'הנדיב' במטולה. על אף שהתקשה בכתיבה, עקב ליקויי למידה שהתגלו אצלו, המשיך בלימודיו הרגילים הודות לעזרה ולתמיכה שזכה להן. מבחינה חברתית היה צחי 'מספר אחת', תמיד במרכז העניינים, מקובל מאוד ואהוב על כולם. את לימודיו התיכוניים עשה צחי בכיתה הפתוחה בבית-הספר התיכון 'הר וגיא'. כבר מגיל צעיר היתה אהבתו הגדולה נתונה למוזיקה, הוא אהב רוקנרול והרבה להאזין ללהקות 'משינה' ו'לד זפלין'. צחי אהב לטייל בחיק הטבע ויותר מכל אהב לבלות עם חבריו. הוא הרבה לבלות עם חבריו הטובים ביותר, עידו ויוני, שהיו לו כאחים. צחי אהב להתנדב ולעזור בכל דבר: במפעלים, במגן דוד אדום, במרפאה ובכל תחום התנדבותי אחר. כשבגר מעט אהב 'לעשות חיים' ולנהוג בטרקטורים ובטרקטורונים. בשל גילו הצעיר נהג לעצור את הטרקטור בעמידה. בחופשות מבית-הספר השכים קום והצטרף לעובדים במשק ובמטעים או הוביל טרקטורים ועגלות פרי לבית-הקירור. באוגוסט 1997 התגייס צחי לצה"ל, לחיל-התחזוקה. בשנתיים הראשונות לשירותו שימש צחי כקשרו האישי של מפקד חטיבה ברמת הגולן. צחי היה חייל מעולה ומסור מאוד לתפקידו. מפקדו הישיר, קצין בדרגת אלוף-משנה, הגדיר את צחי בחוות הדעת התקופתית כ"חייל מצטיין". כשסיים מפקד החטיבה את תפקידו ברמת הגולן ועבר לשרת בדרום, ביקש צחי להמשיך ולשרת בצפון, שכל-כך אהב, ועבר לשרת בחטיבת 'גיבור', כקשרו האישי של מפקד החטיבה. תפקיד זה היה כרוך בפעילות יומיומית בגזרות המסוכנות ביותר בלבנון. צחי ביקש לחסוך מאמו דאגה בלתי פוסקת לשלומו וסיפר לה כי הוא משרת בבסיס עורפי בפיקוד הצפון. הוא הרבה לשתף את אחיו אבירם בחוויות מלבנון. בסופי השבוע, נהג להתקשר לחברתו דנה ולבלות עימה. הוא דאג להקדיש זמן למשפחה, לשחק ולשוחח עם אחיו הצעירים – אבירם, אייל ושרון. לצחי נותרה עוד חצי שנה עד לשחרורו מצה"ל. הוא רקם תוכניות לטייל בהודו ובאוסטרליה עם חברתו דנה ועם חבריו הטובים. אחר-כך התכוון להשלים את בחינות הבגרות, כדי שיוכל להתקבל ללימודי חקלאות באוניברסיטה. ביום שני, כ"ד בשבט תש"ס (31.1.2000), שלושה ימים לאחר שמלאו לו עשרים-ואחת שנים, נפל צחי בקרב בלבנון. הדבר אירע בעת ששהה בעמדת תצפית, במוצב "גלגלית" שבדרום לבנון, קילומטרים ספורים ממטולה, וניסה, יחד עם קצין הקשר, להעביר הודעה דחופה לבסיס בארץ. באותו הרגע פגע בעמדה טיל, שנורה על-ידי החיזבאללה. צחי נהרג ועימו קצין הקשר החטיבתי, רס"ן תדהר טמפלהוף וסמל-ראשון ליאור ניב. הוא נטמן בחלקה הצבאית של בית-העלמין במטולה. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון. מפקד היחידה, אל"ם משה, כותב: "צחי שימש כקשרי האישי בחמשת החודשים האחרונים, במהלכם נרקמה בינינו מערכת יחסים מיוחדת בה זכיתי להכירו מקרוב. חספוס חיצוני המצניע בחובו רגישות, מסירות ללא גבול, שהתמזגו אצל צחי עם ישירות ופשטות מופלאה, ויצרו אדם צנוע, נעים הליכות ואהוב על חבריו. נפילתו של צחי סמוך כל- כך לביתו, בחבל הארץ שכה אהב, מסמלת יותר מכל דבר את אמונתו בזכותנו לחיות בשלום וביטחון."
