מיליקובסקי, עמישלום (עמי)

בן אלישבע וירחמיאל, נולד ביום ד' בתמוז תרע"ה (16.6.1915) בעקרון, שם שימש אביו בהוראה, ונתחנך תחת השגחתו בבית- הספר המקומי. כשהועבר האב בשנת תרפ"ח לבית-הספר לבנות בצפת, המשיך עמישלום את לימודיו בתלמוד-תורה "מזרחי" בצפת והיה למופת לבני המקום בהתנהגותו הנימוסית ובאדיבותו הטבעית. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי למד שנה בבית- המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. הוא נאלץ להפסיק לימודיו בגלל קשיים כלכליים ועבר למקווה ישראל. אחרי שסיים בהצטיינות את בית-הספר החקלאי, נשאר במקום עוד שלוש שנים כפועל ונוטר, ואחר-כך שירת עוד שלוש שנים כנוטר במשטרת צפת. כעבור זמן נתמנה למזכיר כללי ומרכז בלשכה האזורית של הקרן-הקיימת-לישראל לצפת ולגליל העליון. בארבע שנות שירותו שקד על עשיית נפשות לרעיון ולמעשה של גאולת הארץ והודות לכך גדלו ההכנסות משנה לשנה. כמדריך קייטנים ותיירים זכה בהוקרה מצדם והם הגישו לו כשי תרומה לקרן- הקיימת-לישראל לנטיעת 30 עצים. בנכונותו להבין את הזולת, קטן כגדול, נתחבב על כל יודעיו. היה חבר ותיק ופעיל ב"הגנה". בחורף תש"ח, התמסר להגנת צפת וחירף את נפשו יומם ולילה באבטחת החלק היהודי בעיר. תמיד היה בוחר לעצמו את מקומו בעמדות המסוכנות ביותר והמשיך בכך עד יומו האחרון. בהיותו בעמדה מול עמדת האויב שבהר המצודה, נפגע מכדור בלבו ושם נפל ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.