מזרחי, רוני
בן ויקטוריה ושלמה (מוריס), נולד ביום ל' בשבט תשכ"ג 24.2.1963)) בבאר-שבע. בהיותו בן שנתיים וחצי שהה רוני עם משפחתו במדינת מאלי שבאפריקה, עקב שליחות שנשלח אליה האב. עם שובם לארץ למד רוני בבית-הספר היסודי "נתיבות", המשיך את לימודיו בחטיבת-הביניים בבית-הספר "יעלים" וסיים בהצלחה את בית-הספר התיכון המקיף א' במגמה ביולוגית. אהבתו הגדולה של רוני היו בעלי-החיים, ובביתו גידל תוכי מדבר. שאיפתו הייתה ללמוד רפואה וטרינרית ולהביא מזור לבעלי-חיים חולים ופגועים. הוא היה נער מלא שמחת חיים ובעל השכלה רחבה. רוני נטל חלק בפעילות גדנ"ע אוויר, וכן שיחק כדורגל, אהב לקרוא ספרים – בעיקר ספרי פילוסופיה. היו לרוני חברים רבים, שנהגו לבוא לביתו בכל עת. רוני גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1981, ובשל כישוריו הוצב בחיל-האוויר לקורס טיס. אולם אחרי כמה חודשים הוא נפלט מהקורס, ואז החליט להתנדב להנדסה קרבית. לאחר הטירונות, שבה נתגלו כל תכונותיו הטובות של רוני, כמו עזרה לחבר במצוקה, עידוד הנחשלים בעת מסע אלונקות, עזרה בסידור הציוד כנדרש על-ידי המפקדים וכמובן טיפול והגשת עזרה לציפור שבורת-כנף או לכלב שנזרקה בו אבן, צורף רוני לגדוד הנדסה צפוני. אורלי הפקידה הפלוגתית מספר כיצד בשבתות, כשרוב החיילים העדיפו לנוח, יצאה היא עם רוני ויורם (באר-שבעי אחר) לסיורים באיזור להזין את עיניהם בירק ובנוף ולהנות מהשקט שמסביב. רוני נהג לומר, שהוא רוצה להכיר את הצפון כפי שהוא מכיר את הדרום. רוני היה איש שיחה להפליא, והשיחה עמו הייתה בגדר הנאה אינטלקטואלית. הוא היה ג'נטלמן מלידה ובעל נימוסין, חייל טוב, מקובל מאוד בין חבריו למחלקה ולפלוגה ומוכן תמיד לעזור בכל דבר ובכל משימה. אור ליום כ"ה בסיוון תשמ"ב 15.6.1982)), נפל רוני בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע. הוא הניח אחריו הורים, אח ואחות.
